האתרים הארכיאולוגיים בכפר-סבא

לבד מריכוזים של כלי צור מהעידן הפרהיסטורי הפזורים במקומות שונים ברחבי העיר, מצויים בה שלושה אתרים ארכיאולוגיים: תל כפר-סבא הקדומה וקבר בנימין במזרח, וח'ירבת סאביה במערב.
 
תל כפר-סבא הקדומה (ה'ערבית')
האתר, שהוא הגדול והחשוב מבין השלושה, נמצא בתחומי השכונות גבעת אשכול והדרים, במזרחה של העיר. שטחו העיקרי תחום על-ידי הרחובות השקמה במזרח, האילנות ועמק זבולון בדרום ובית הבד בצפון. על גבי הגבעה הטבעית שעליה נוסד היישוב הצטברו במשך כ-1800 שנות קיומו שכבות עיים שעוביין הכולל כשלושה מטרים, כפי שהתברר בחפירות הארכיאולוגיות. הממצאים הקדומים ביותר שהתגלו עד כה באתר הם מתקופת בית שני, מימי המלך הורדוס (סוף המאה הראשונה לפנה"ס). נראה שכבר אז היה שמו כפר-סבא. ממדיו השתנו במהלך קיומו; בתקופת השיא שלו (במאות הרביעית עד השישית לספירה) השתרע הכפר על פני 100-80 דונם, כאשר בשוליו צפיפות המבנים הולכת וקטנה ואת מקומם תופסים מתקני חקלאות ומלאכה, מערכות מים, מצבורי אשפה וכדומה. היישוב התקיים כמעט ברציפות עד התקופה העות'מנית, כאשר הוקם על גבי התל הקדום הכפר הערבי כַּפְר סאבּא (Kafr Saba), ששמר על שמו העברי הקדום של היישוב, בשינויי הגייה הנוחים לדוברי ערבית. כפר זה ננטש בשנת 1948. כיום נטוע בראש האתר גן ציבורי, ובשוליו המערביים, באזור שבו נערכו חפירות, הוקם גן ארכיאולוגי פעיל. זהו מקומה של כפר-סבא הקדומה הידועה מהמקורות ההיסטוריים (על כך להלן).
 
קבר בנימין (נבי ימין)
אתר קדוש זה מצוי אמנם מחוץ לגבול המוניציפלי של העיר המודרנית אך הוא היה כנראה תמיד חלק מכפר-סבא הקדומה. מקומו ממזרח לעיר, לצד הכביש המוביל לקלקיליה ולכוכב יאיר. המסורת היהודית-ערבית ולפיה קבור כאן בנימין בן יעקב, היא חדשה יחסית (רק מימי הביניים ואילך), ולמעשה אין במקום שרידים כלשהם מתקופת המקרא. החפירות והסקרים העלו, שראשיתו של האתר בתקופה הרומית (במאה השנייה לספירה), כנראה כתחנת דרכים בהצטלבות כביש האורך הראשי קיסריה-אנטיפטריס עם כביש הרוחב שכם-אפולוניה. ממזרח לו התפתח החל בתקופה הביזנטית יישוב קטן ששטחו 20-10 דונם. באתר מצויים באר קדומה ומבנים מהתקופות הממלוכית והעות'מנית, שחלקם קשורים לתחנת הדרכים וחלקם – לאתר המקודש. שרידי באר אחרת נראו בזמנו באמצע הדרך בין קבר בנימין לתל כפר-סבא.
 
ח'ירבת סאביה
האתר (ששמו הקדום, לפחות בתקופה הרומית-ביזנטית, אינו ידוע) מצוי בתחומי שכונת עלייה שבמערב העיר. הוא תחום על-ידי שדרות בגין בדרום והרחובות טשרניחובסקי במזרח, רמז בצפון והאחדות במערב. שטחו המרבי של הכפר היה כ-60 דונם. הממצאים הקדומים ביותר שהתגלו בו עד כה הם מהתקופה הרומית (המאה השלישית לספירה), והוא התקיים כנראה ברציפות עד ימי הביניים. אבני בנייה עתיקות רבות נלקחו ממנו בראשית המאה ה-20 לשם הקמת כפר-סבא היהודית החדשה, ורובו נפגע קשות מאוחר יותר, במהלך הבנייה של שכונת עלייה. ממצאי החפירות, הסקרים שנערכו בו ושמו הערבי מעידים, שמדובר בכפר-בת (פרוור מרוחק) בעל אופי חקלאי-תעשייתי של כפר-סבא הקדומה (להלן). כיום כמעט שלא ניתן לראות בתחומי השכונה שרידים מהיישוב הקדום.

דואל

המוזאון ברשת
FBI O YTI O