החורבן השני – 1921 תרפ"א

"פרטיכל מהפרעות במושבה כפר-סבא" – 11.5.1921. מיסמך מפורט זה, נכתב כשבוע לאחר הארועים המתוארים בו, חתום ע"י דב סקיבין בשם הועד, ומיועד לקצין המחוז הבריטי. להלן קטעים מתוכו:
"ביום ג'-3/5.21 בשעה שש בבוקר באו הפועלים מהכפרים קלקיליה וכפר-סבא הערבית לעבודה כדרכם תמיד. הם עבדו כשתי שעות והתחילו לשוב לכפריהם. שאלנו אותם: "מה זה"? וענו לנו "שזה עתה באו שליחים מיוחדים מכפריהם שישובו לכפריהם, והוסיפו עוד, שאתמול בערב היתה אסיפה גדולה והחליטו להתנפל על יפו ובדרך להתנפל גם על מושבתנו. אחדים מהם יעצו לנו תיכף לברוח לפתח-תקוה. תיכף החלטנו לעזוב את מושבתנו מבלי לקחת מרכושנו כלום, מלבד עדר הפרות, ובאנו לעין-חי.
תיכף סדרנו שמירה של רוכבים מבני מושבתנו שישמרו וישגיחו על הנעשה במושבתנו העזובה. בשעה חמש לפנות ערב ראו השומרים הרוכבים שלנו מחנה גדול של ערבים נוסעים ומתקרבים למושבתנו מכפר-סבא הערבית ומקלקיליה. כשהתקרבו למושבתנו ורוכבינו ראו שהמחנה גדול יותר מדי בכדי שנעמוד נגדם, החלטנו לעזוב תיכף את עין-חי, וללכת לפתח-תקוה.
בשעה שש בערב עזבנו את עין-חי, כשהתרחקנו מרחק של עשרה רגעים התנפלו עלינו מחנה של בדואים רוכבים משבט אבו-קישק במספר של ארבעים איש בערך. הם התחילו לירות עלינו, ואחרי שעלה בידם לפזר את העדר שהלך אחרינו, שדדו מאיתנו עשרים פרות.
ביום רביעי – 4/5.21 סדרנו שרוכבים אחדים יסתובבו כל היום על הגבעות שאצל פתח-תקוה ומשמה יתבוננו במשקפת אל הנעשה בכפר-סבא. באותו הזמן סדרנו שאחת מבנות מושבתנו תעמוד כל היום בעלית הבית הכי גבוה בפ"ת ותביט במשקפת על הנעשה. והנה מה שמסרו לנו:
מהבוקר השכם הם ראו תנועה גדולה ומחנה עצום של אנשים הולכים ושבים ממושבתנו. כנראה שזה שדדו וגזלו את כל מה שהיה בתוך הבתים. בשעה שתים אחרי הצהרים פרצה אש בסביבת מושבתנו, כנראה שהדליקו את הבתים והגורן. מיום רביעי 4/5.21 עד יום השלישי – 10/5.21 לא עלה בידינו לבקר את המקום, ולא עלה בידינו להשיג משמר של צבא שילכו אתנו למושבתנו.
ביום השלישי – 5.21/" בבוקר יצא למושבתנו הקפיטן הודסון בלוית משמר של צבא הודו עם אחדים מבני מושבתנו. מצאנו שמה חורבן שלם וגמור. את כל הבתים החריבו. את הדלתות והגגות שדדו. אפילו את מרצפות הבתים עקרו, את הבתים הציבוריים שדדו, את המשאבה, הבריכה וכל מכשירי הספקת המים שדדו והחריבו. את כל מה שלא עלה בידם להחריב ולשדוד, שרפו באש. את הגורן שרפו, את הירקות, אפילו אלו שלא נתבשלו עדין נעקרו. אין דבר שלם במושבה.
אנו מצרפים פה את הפרטי-כלום של כל גבית העדות בנוגע לפרעות בכ"ס, שנאספו ע"י הועידה לחקירת העדים שנבחרו מאתנו. יש לנו עוד די הוכחות וגבית-עדות המראים שפלחי כפר-סבא הערבית וקלקליה, וכמו כן הבדואים של שבט אבו-קישק הם הם שעשו את כל הפרעות במושבתנו. כל החומר הזה אנו מצרפים פה במחברת מיוחדת.
אנו פונים בזאת לכבוד מעלתו:
    לשלוח משלחת לכפר-סבא לחקר ולדרוש על כל הנעשה שמה, ולהעניש את האשמים בפרעות אלו.
    לעשות את הצעדים הנחוצים בכדי שמחללי הפרעות ישיבו לנו את הנזקים שהסבו לנו."
    בחוברת שצורפה לפרוטוכל זה, כל אחד מהנפגעים פרט את פרטי רכושו שהלכו לאיבוד. ספק רב אם רשימה זו הבטיחה למתלונן פיצוי הוגן עבור נזקיו, אך היא העידה על אורח חייו ומרכיבי רכושו המשקי. אנו למדים על מספר הכסתות והכרים ומוצרי המזון שהיו ברשותם, ומאידך על הציוד המשקי, כמו "עמודי אקליפטוס" ששמשו לגדרות ובנין מחסנים. לדוגמא, מסתבר כי הם גדלו עדשים, אפונה, תפוחי אדמה ועוד ירקות והיו להם לולים קטנים.
בעדויות המפורטות שמו דגש על העובדה, כי בראש הפורעים עמדו השיכים והמכובדים מקרב הכפרים המדוברים. עם זאת צינו כי אחדים מהכפריים
הזהירו את המתישבים מפני הסכנה הצפויה להם. כמו אותו זקן, שלילה לפני התקפה התדפק על דלתו של האיכר נורדשטיין והתחנן בפניו כי ינוס על
נפשו. כמו כן הדגישו כי כוחות הבטחון לא מנעו בעד הפורעים בעוד מועד לבצע את מזימתם. רק לאחר מעשה, השלטונות מלאו את הבטחתם להעניש
בחומרה את האשמים, בהטילם עליהם קנס קיבוצי גבוה.

דואל

המוזאון ברשת
FBI O YTI O
{flike}