קיבוצים רבים במושבה

קיבוץ 'נוער אגודתי' לימים 'חפץ חיים'.
באביב תרצ"ד (1934) הגיעה לכפר-סבא קבוצת צעירים השייכים ל'נוער פועלי אגודת ישראל'. אגודת ישראל באותה תקופה הייתה ארגון דתי, יהודי עולמי גדול של חרדים שהוקם במגמה לפתור את כל שאלות העם היהודי ברוח התורה. עד מלחמת העולם השנייה התנגדה התנועה לרעיונות הציונות ודגלה ברעיון המשיחי, במובן של שיבת עם ישראל לארצו לאחר ביאת המשיח.
פלג מתוך התנועה העולמית שקרא לעצמו 'פועלי אגודת ישראל' (פא"י) התארגן בנפרד ושיתף פעולה עם התנועה הציונית בהגשמת המטרה של בניין ארץ-ישראל. פלג זה עמד מאחורי 'נוער פועלי אגודת ישראל' (הנוער האגודתי). עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה (1933) החלה תנועת פא"י לארגן את הנוער, חניכי ישיבות, להכשרה חקלאית מקצועית, שהייתה תנאי לעלייה לארץ-ישראל. באופן דומה לחניכי תנועת 'החלוץ' בארצות שונות באירופה, עברו גם צעירים אלה הכשרה בחוות וחלקם הכשירו את עצמם למקצועות כמו נגרות ומסגרות.
קבוצה ראשונה מבין חניכי ההכשרה, שכאמור היו בעברם תלמידי ישיבות מגרמניה, עלתה לארץ והגיעה לכפר-סבא ב-1934. רכישת האדמה להקמת המחנה שלהם בגבול המזרחי של המושבה, נעשתה בעזרת קרן של פא"י. החברים גם השקיעו כספים שגייסו ממשפחותיהם לציוד ראשוני.
השנים הראשונות היו קשות במיוחד בשל האמצעים הדלים שעמדו לרשותם. בשנת 1936 פקד משבר חברתי את הקבוצה וחלק מהמייסדים עזבו. פא"י דאגו לצרף חברים אחרים, וביניהם שני רבנים שתרמו לחיזוק הרוח בקבוצה.
רבנים אלה עבדו במשך היום כעגלונים ובשעות הערב לימדו שיעורי גמרא. בשנת 1939 הגיעה קבוצת נוער 'אגודתי' מגרמניה, אוסטריה וצ'כיה והם נקלטו יפה ב'קיבוץ'.
במרחשוון תש"א (1940) ראה אור לראשונה הביטאון הפנימי של הקיבוץ. בביטאון זה מובעת התשתית הרעיונית של חברי קיבוץ זה כפי שנוסחו על ידי חבר הקיבוץ הרב קלמן כהנא. לדעתו, "הסיסמא הראשית של התנועה בכללותה היא רעיון הקולקטיב, החיים המשותפים, יסודו ברעיון הצדק הסוציאלי [...] זוהי הדרך הכי טובה להגשמת משאות נפשם אלה: שוויון סוציאלי ובניין הארץ" ומוסיפה חברת הקבוצה: "גאווה אישית אסור שתמצא בקרבנו. אין אנו עובדים כדי שיכירו בכישרונותינו הנעלים אלא אך ורק לטובת החברה אנו עמלים... החברה שלנו בנויה על יסודות חדשים אשר לא החזק יכניע את החלש". באותה עת התקבל קובץ תקנות ובו פירטו את מטרותיהם ואת דרכי הפעולה להגשמתן:
"מטרת האגודה לארגן ולשפר את התנאים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים של חבריה בהתאם לתורה המסורה וברוח אגודת ישראל וביחוד:
לנהל ולפתח משק חקלאי שיתופי;
לקבל עבודות חקלאיות ועבודות אחרות מחוץ למשק בקבלנות או בשכירות;
לארגן תעשיות שונות בתוך המשק;
להחזיק קופה משותפת, אשר לתוכה יכנסו כל הכנסות החברים ואשר מתוכה יקבלו החברים את כל צרכיהם;
לסייע להרמת מצבם התורני, הכלכלי והחברתי של החברים על ידי עזרה הדדית, לטפל בחולים, לכלכל את הזקנים והתשושים ואת הנפשות שהיו תלויות בחברים שנפטרו, לכלכל ולחנך את ילדי החברים"
תנאי המגורים: במרכז המחנה הועמד צריף ששימש לחדר אוכל, לבית כנסת ולמגורי החברות. המשפחות הראשונות גרו בצריפים, הרווקים גרו באוהלים, המקלחת הייתה עשויה פח, נקבעו שעות לרחצת הבחורים ושעות לבחורות, כמובן במים קרים. מנורות נפט שימשו לתאורה,, וכל חבר קיבל 1/2 כוס נפט לשבוע. חברים שרצו לקרוא היו מגיעים לחדר האוכל, שם הייתה תאורה קבועה של מנורת נפט או לוקס.
המצב הכלכלי: בדין וחשבון משנת 1936, אנו מוצאים את הקיבוץ במצב כלכלי קשה. רבים מן החברים היו מחוסרי עבודה, החברות, חלקן עבדו במטבח ובמכבסת הקיבוץ וחלקן בעבודות כביסה וניקיון במושבה. כותבת אחת החברות: "קרה, שבגלל מזג האוויר הקשה לא עבדו בחודש אחד 17 ימים. כנראה שבאותו חודש קיבלו לאכול רק בזכות בעל חנות המכולת שבמושבה..." חברי הקיבוץ שעבדו בפרדסים זכו ליחס טוב מצד הפרדסנים כי הם התבלטו ביחסם הרציני לעבודה, אך למרות החריצות והמסירות של החברים, צבר הקיבוץ חובות, מה שעיכב את התפתחותו. החוב נבע מחוסר עבודה ומהוצאות בריאות מרובות עקב מצב הבריאות הגרוע של החברים. לאחר שנוכחו החברים שלא יוכלו למצוא את פרנסתם בכפר-סבא, יצאו לעבודות חוץ כמו בציר בזיכרון יעקב ובניית מחנות לצבא הבריטי. על השטח המצומצם שברשותם הקימו משק עזר. בגן הירק גידלו ירקות מסוגים שונים ששימשו בעיקר לכלכלת החברים וכן, פותחה מכוורת.  
קיבוץ המפלס, אושה
(מקור: מועצת פועלי כפר-סבא, תיק מס' 8 ארכ' לבון -4(לטיני)-250
קיבוץ המפלס השתייך לארגון 'הנוער הציוני', שהוקם בשנות ה-20 של המאה ה עשרים. בתקופת העלייה החמישית החלו חבריו לעלות ארצה ושני קיבוצים מתנועה זו ישבו בכפר-סבא. הקיבוץ הראשון 'המפלס' שכן במחנה שהוקם על הדרך המובילה לקלקיליה, בגבול שבין המושבה כפר-סבא לבין כפר סבא הערבית, לימים כינו את האתר 'גבעת הקיבוצים'. מחנה קיבוץ 'המפלס', היה צריך להיות חוליה מקשרת בין המושבה לבין 'משק האוצר', חוותו של יהושע חנקין, וביחד עם מחנה 'הכובש', היו שני קיבוצים אלה קו מגן למושבה. תחילה ישבה במחנה קבוצת חלוצים מרומניה, אך חבריה לא החזיקו מעמד והתפזרו. באותו זמן ישבה קבוצה אחרת של הנוער הציוני 'המפלס' בנס-ציונה, ולרוע המזל חלו חבריה בקדחת. המרכז החקלאי החליט אפוא, להעביר את קיבוץ 'המפלס' מנס-ציונה לכפר-סבא. החברים השתכנו במחנה של אלה שעזבו, והעבירו את צריפיהם מנס-ציונה למושבה. חברי 'המפלס', הגיעו למושבה בשנת 1934, והצטרפו ליתר חברי הקיבוצים במאבקם על העבודה העברית.  
   קבוצת ל"ג
'קבוצת הל"ג' התגוררה בכפר-סבא בשנים 1929-1931 והתפזרה מבלי להשאיר עקבות (כמה מחבריה הגיעו לקיבוץ חפציבה). הכינוי ל"ג התייחס להיותה הקבוצה החלוצית ה-33 שהגיעה מרומניה.
ממסמכים שנותרו מחליפת מכתבים עם מחלקות שונות בהנהלה הציונית, עולה כי מדובר בקבוצה קטנה שנשאה את נפשה להתיישבות. בתאריך 3.12.1929, שלח ברוך פריבר, מוותיקי המושבה, מכתב זה להנהלה הציונית, וממנו למדים על מקום הקבוצה באותה שנה: "הנני מאשר בזה לקבוצת ל"ג הנמצאת על חלקתי בכפר-סבא. יש לה הרשות המלאה להקים צריפים לצורך המחנה שלה במשך שנת 1930. וכמובן שאין לי הרשות לבוא בדרישה לקבוצה הנ"ל להסיר או לפרק את צריפיה בתקופת השנה הזו".
בשנה שלאחר מכן שלח נציג הקבוצה מכתב, הכולל את פירוט התקציב הדרוש לבניין מקלחת, מכבסה ובור-שופכין, שעד אז לא עמדו לרשותם.
במכתב אחר מאותו חודש נכתב: "המרכז החקלאי הודיע לנו על הוצאת קבוצנו מתוך רשימת מעונות ודירות לפועלים. כידוע לכם זה כבר שלוש שנים שאנו נמצאים בארץ וגרים כל הזמן באוהלים, רוב חברנו חלו במחלות רומטיזם, ברונכיט וכ'....כתוצאה מהתקררות. מאז בואנו ארצה קבלנו רק צריף אחד, ייתר חברנו נמצאים באוהלים, ומטעמי בריאות לא יתכן ולא יורשה להם להישאר גם בחורף באהלים....". ובעלון פנימי: "הנה בנינו לאחרונה עוד צריף של חמישה חדרים, אבל הוא הכרחי לתינוקות שנולדו ולאימהות".
 
   קיבוצי 'גבעת השומר'
(המקור: גבעת השומר באזור כפר-סבא – תחנה בדרך להתיישבות, תשמ"ז.
עלון סיעת השומר הצעיר בכפר-סבא, הדי כפר-סבא, מס' 6 1938)
בודדים יודעים כיום היכן ומה הייתה 'גבעת השומר', שמקומה היה סמוך לפרדס גן-חיים, צפונית לכפר-סבא. שום שריד פיזי לא נותר ממנה . עליה ישבו בשנות השלושים שלושה קיבוצים של השומר-הצעיר בטרם עלייתם להתיישבות עצמאית. הכינוי ניתן לה ע"י חברי הראשון שבהם, 'קיבוץ השומר הצעיר מטרנסילווניה' שישבו במקום בשנים 1933-1939, ולאחר שש שנים של חיים במושבה הקימו את קיבוץ דן, בקצה אצבע הגליל, במסגרת יישובי 'חומה ומגדל'. שני היה קיבוץ 'המנוף' שחבריו ישבו במקום בשנים 1934-1942 והקימו את קיבוץ גת בנגב הצפוני. שלישי היה קיבוץ העוגן שחבריו הגיעו למקום ב-1939, ובשנת 1949 הקימו את הקיבוץ הנושא את אותו שם בשרון.
קשיים רבים ושנות המתנה ארוכות היו מנת חלקם של כל קיבוצי הגבעה. הראשונים נטו תחילה את אוהליהם על מגרש קטן בלב המושבה. במהרה הצטרפו אליהם עוד חברים, שעלו בעיקר מהונגריה ומצ'כוסלובקיה, והמגרש היה צר מהכילם. באחד הלילות העתיקו החברים את אוהליהם לגבעה שוממה מצפון למושבה, שנרכשה ע"י קק"ל, וקראו לה 'גבעת השומר', כינוי שדבק בה מאז.
בשנת 1934 הצטרפו ליושבי הגבעה חברי קיבוץ 'המנוף'. 'המנוף' נוסד רשמית בחוות הכשרה בפולין, ובשנת 1931 הגיעו חבריו לחופי הארץ בדרכים שונות ועקלקלות. הם עברו תקופת הכשרה במרחביה, ובה גיבשו את מטרותיהם: להיות קיבוץ עלייה הקולט את חבריו ולצאת להתיישבות עצמאית. ב-1942, לאחר שמונה שנים של התיישבות בגבעה, הקימו חברי 'המנוף' את קיבוץ גת בנגב הצפוני.  
באביב 1939 עלו ב'עלייה בלתי לגאלית', חברי השומר הצעיר מצ'כוסלובקיה. בכדי להתחמק מהמשטרה הבריטית, הם עגנו בחוף שפיים. התנועה אמנם הועידה את חברי הקבוצה להשלים קיבוץ אחר, אך הוחלט שיעברו לתקופת הכשרה בכפר-סבא, ותקופה זו ארכה בפועל כעשר שנים. חברי הקיבוצים היו תלויים למחייתם בלשכת העבודה בכפר-סבא. סדרני העבודה של הקיבוצים היו מכתתים את רגליהם, מהלך כשלושה ק"מ בחולות לכל כיוון, בחיפוש אחר מקומות עבודה לחבריהם.
הבחורות גם הן עבדו בפרדסים, אך לעתים קרובות הופנו לעבודה במושבה לעזרה לעקרות הבית, בכביסה, ניקיון ובישול. כאן למדו לראשונה את הרגלי הכביסה של ארץ-ישראל בימים ההם: כביסה ביד, הרתחת מים בדוד על גבי מדורת אש או פרימוס, הכנת עמילן ו'כחול'-כביסה להקשחה והלבנה של המצעים, החולצות ובגדי הלובן. הגברים סללו כבישים בין כפר-סבא לחדרה, ובנו מחנות לצבא הבריטי בעזה ובמקומות אחרים.
 
אתרי הקיבוצים
 
גבעת הקיבוצים
    
הכובש
    
הנוער האגודאי
    
גבעת-השומר
המפלס (אושה)
    
רמת הכובש
    
חפץ-חיים
    
דן
מצודת בורוכוב
    
מחר (גברעם)
    
יסודות
    
המנוף (גת)
(משמר הנגב)
    
איל
    
(מושב שיתופי)
    
 
רגבים
    
 
    
 
  

דואל

המוזאון ברשת
FBI O YTI O