תרבות

קריית ספיר
קריית ספיר ע"ש שושנה ופנחס ספיר נמצאת בלבה של העיר כפר-סבא ומשרתת את צרכיה התרבותיים-חינוכיים של הקהילה המקומית ושל סביבתה.
הכיכר רחבת הידיים בחזית הקריה תוכננה ע"י אדריכלי הנוף יהלום-צור והיא משלבת בעיצובה שלושה יסודות: האבן, המים והצמחייה.
בקריה פעילים שני מרכזים,האחד – היכל התרבות ובית יד לבנים – הואמרכז תרבות חי ושוקק אדם, מוקד משיכה לתושבי כפר-סבא ולאזור כולו. בד בבד הבית משמש מצבה חיה להנצחת זכרם של בני כפר-סבא, אשר נפלו כגיבורים במערכות ישראל. הבניין תוכנן על-ידי האדריכלים אריה אלחנני וניסן כנען, ושולבו בו מספר מוסדות תרבותיים: אולם להצגות וקונצרטים, ספרייה עירונית, מרכז פסג"ה, אולם ראשונים המציג את ראשיתה של כפר-סבא, אולם הרצאות ואולם זיכרון.
המרכז השני, בית ספיר, תוכנן על-ידי מוטי בן חורין והחל את פעילותו בשנת 1978, והוא כולל: ספריית ילדים, קונסרבטוריון, אודיטוריום, מוזיאון ארכיאולוגי, תצוגת פנחס ספיר-פנקס המעשים, ואולם ספורט.
 
אירועי-חוץ בכיכר
כפר-סבא הייתה אחת הערים הראשונות (אחרי שלוש הערים הגדולות) ובהן התקיים שבוע-הספר העברי במתכונת מכובדת.
בחופשת הקיץ הופיעו באמפיתיאטרון שבמתחם בית ספיר אמנים ולהקות, בפני ציבור גדול של משפחות שנקבצו מרחבי העיר.
הזמרייה: בין האירועים הבין-לאומיים הבולטים הייתה הזמרייה – כנס מקהלות מכל העולם, שנערך כמה פעמים במבני התרבות בעיר.
סל-תרבות: תכנית העשרה חשובה, ראשונה מסוגה בארץ, הייתה פרויקט של הופעות, קונצרטים והצגות המיוחדים לתלמידים, והתקיימה בשיתוף בתי-הספר בעיר..
נושא התרבות זכה למעמד חדש ב-1967 עם ההחלטה ליצור מדור נפרד שיהיה אחראי לתחום נרחב זה במסגרת המחלקה לחינוך. המדור הוקם ובראשו עמדה במשך יותר משלושים שנה, אילנה ברנע, אשר הטביעה עליו את חותמה.
המדור החדש הפעיל כבר בראשית דרכו שני מוסדות, ואלה מילאו תפקיד ראשון במעלה בהתפתחות התרבות בעיר.
בית התרבות לצעירים (ע"ש ריזל)
בשנת 1964 הוקם מבנה חד-קומתי מוארך, ובו אולם בן 180 מושבים בלבד, ובמה קטנה (של 674 מטר). בתנאים אלה התנהלה פעילות תרבותית ענפה, מגוונת ובעלת רמה מקצועית גבוהה. ההישג המרשים ביותר היה מפעל מינויים לתיאטרון ולמוזיקה שאִפשר הופעה סדירה של תזמורות קמריות והצגות תיאטרון מהטובות בארץ.
לפלא היה בעיני רבים כיצד עיר קטנה מצליחה להקים מפעל מינויים לתיאטרון ולמוזיקה. אלא שכפר-סבא ניחנה מאז ומתמיד באהבה לתרבות וברצון עז לקדמה ביישוב. ואכן, הביקוש לתרבות גדל; כעבור זמן קצר התעורר הצורך בעוד מבנה , וזה אכן הוקם סמוך לראשון, וקומת המרתף שלו שימשה להצגת תערוכות וכן היו בה חדרים לחוגים.
בין התכניות הקבועות התבלטו שתיים: 'עיתון העיתונאים' ובו לקחו חלק צוותים של עיתונאים ואנשי ציבור לדיונים בבעיות השעה, וכן מועדון הסרט הטוב שהיה מלווה בהרצאות מומחים.
בעקבות התרחבות הפעילויות הרבות והמגוונות, נבנתה קומה שנייה מעל המבנה השני. במבנה המחודש עוצבה 'הגלריה העירונית', והציגו בה ממיטב האמנים בארץ, וכן אמנים מחו"ל, בזכות קשרים ושיתוף פעולה עם נספחי תרבות של שגרירויות חשובות.
 שלב חשוב בהתפתחות המוסד היה ייסוד 'הקתדה העממית', בשיתוף משרד החינוך והתרבות; במסגרת חדשה זו שהייתה מהראשונות מסוגה בארץ וצמחה מהחוגים הרבים שפעלו בבית, , התארגנו סדרות לימודיות בנושאים רבים, ואלה משכו תלמידים גם מהסביבה הקרובה. הקתדרה פעלה בשיתוף עם גורמים כמו מכון גיתה, המועצה הבריטית, שגרירות צרפת, יד יצחק בן-צבי ועוד.
בית הסטודנט
נבנה ב-1968 ע"י העירייה, ונועד לאפשר לצעירים בעיר, בעיקר סטודנטים וחיילים בחופשה, לבלות בצורה תרבותית-חברתית במתכונת של מועדון-תיאטרון. התכנית בערבי שישי הייתה מבוססת על מופע (תיאטרוני או מוזיקלי) ולאחריו ריקודים עם תזמורת ומנחה.
בבית הסטודנט נוצרה אווירה חברתית מיוחדת וזו משכה למפגשים צעירים רבים, גם מיישובים סמוכים. התקיימו בו תכניות בידור עם אמנים שונים, ומדי פעם בפעם נערכו תכניות ספרות עם סופרים מוכרים. במהלך השבוע שימש המועדון את הקהל הרחב, והופעלו בו חוגי ברידג' ושחמט, בימת בריאות, חזרות למקהלות ועוד.
מועדון קהילתי ע"ש אלי כהן
הוקם במטרה לשפר את התדמית העצמית של אנשי שכונת אלי כהן, ע"י שיתופם בפעילות תרבותית-קהילתית. במועדון הופעלו חוגים לגילאים שונים, מהגן עד לקשישים, והוא הפך מרכז פעילות תוסס. הישג ראוי לציון היה שיתופן של אימהות שעברו קורס הכנה והקדישו מזמנן למועדון, כמתנדבות הן בספרייה והן במשחקייה.
המועדון ארגן מסיבות חג וטיולים ברחבי הארץ.
הצלחתו גם משכה תושבים ממרכז העיר להשתתף בחוגים, דבר שתרם להרגשת השתייכותם של תושבי השכונה לעיר.
תהיל"ה
בית-ספר למבוגרים שהוקם בשיתוף עם משרד החינוך בשנת 1979 ונועד ללמד ברמות שונות, להעשיר בידע וגם לעזור בהכנה למבחני הבגרות. התכנית נבנתה כשלב מתקדם של מפעל 'ביעור הבערות' שהתקיים בשנות המדינה הראשונות. המגמה הייתה לתת הזדמנות שנייה לאוכלוסייה שלא קיבלה בצעירותה תנאים ללימוד סדיר, ובדרך זו לשפר את הדימוי העצמי שלה.
היכל התרבות העירוני – יד לבנים
בחודש מאי 1976 נחנך היכל התרבות העירוני-יד לבנים, אחרי תכנון ודיונים ממושכים, הן באשר למטרותיו ותפעולו והן בשאלות המימון. המבנה כלל אולם בן 800 מושבים ואגפים נאחרים, והיה הראשון מסוגו בארץ שהוקם כהיכל תרבות עירוני. לימים שימש מודל להיכלים דומים שנבנו בערים שונות בארץ. העירייה השקיעה את מיטב משאביה בהקמתו, ולגיוס הכספים הדרושים נעזרה רבות ע"י פנחס ספיר (אשר נפטר כשנה קודם לכן ולא זכה לראות בהשלמתו).
בטקס הפתיחה החגיגי נערך קונצרט בנגינת התזמורת הסימפונית ירושלים. המנצח והכנר הנודע מארה"ב אלכסנדר שניידר, הודה בסיומו לקהל הנרגש והחמיא על איכות האולם. זה היה אירוע תרבותי ראשון מסוגו וסימן לקונצרטים הרבים שיבואו בעקבותיו.
מפעל המינויים, שהחל בממדים קטנים במסגרת בית התרבות לצעירים, קיבל עתה תנופה גדולה. היו חששות מובנים כי קשה יהיה למלא אולם כה גדול בסדרות קבועות של מינויים, אך אלה התבדו במהרה. התברר כי היה ביקוש רב להופעות תרבותיות מהרמה הגבוהה ביותר, הן מצד תושבי העיר והן מיישובי השרון הסמוכים. המפעל זכה להוקרה ציבורית נרחבת, והגיעו למופעים אף מתל-אביב וממקומות רחוקים יותר. להפעלתו הוקמו שתי ועדות רפרטואר – למוזיקה ולתיאטרון. חברי הוועדות ביקרו בהופעות בתל-אביב ובערים אחרות, כדי לבחור אלו מהן להביא למינויים. שיתוף פעולה התקיים עם הנהלות התיאטרונים והתזמורות, והכול גילו התחשבות במפעל התרבות בכפר-סבא והערכה אליו. גם התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם מנצחה זובין מהטה וכמה מגדולי הנגנים בעולם, הופיעו באולם מספר פעמים. כאשר נוסדה האופרה הישראלית החדשה, התקיימו בהיכל גם מספר הצגות שלה.
סמוך לבניין ההיכל המרכזי, נבנה 'בית ספיר' שכלל אולם אודיטוריום בן 350 מושבים, המתאים לקונצרטים קאמריים, לערבי שירה בציבור, להצגות המיועדות לבמה קטנה, לערבי ראיונות ועוד. גם בהופעות באולם קטן זה לקחו חלק אנשי ציבור ואמנים ידועים, ותרומתם הייתה חשובה.
בהיכל התקיימו מפעם לפעם אירועים מיוחדים, המיועדים לקהל מכל רחבי הארץ ולמעוניינים בנושא מסוים, כמו: ותיקי ההגנה, או הפלי"ם; חבורות זמר; תחרות כישרונות צעירים. במהלך השנים זכה ההיכל להכרה כמרכז תרבות ארצי ובין כתליו התארחו אירועים לאומיים כמו 'פסטיבל ישראל'. לאחרונה, בעקבות הקמתם של היכלי תרבות בערים סמוכות, פחת מספר המבקרים מן החוץ, אך האוכלוסייה המקומית שגדלה, ממלאת את האולמות. ההיכל עדיין שומר על מעמדו והוא מסמל בעיני רבים, בתוכם זוגות צעירים, את ייחודה התרבותי ואת איכותה של העיר.
 
הספורט בכפר-סבא
ניסיונות ראשונים של התארגנות לפעילות ספורט בכפר-סבא היו כבר בשנות העשרים המאוחרות ביזמות מקומיות. בספרו של שמואל דותן 'מגרש ביתי'' נמצא תיאור ממצה ומפורט של ההתחלות וההתפתחויות בכל ענפי הספורט. יש לציין במיוחד את ענף האתלטיקה הקלה, בעשור האחרון של תקופת המנדט, ובו הגיעו אתלטים מאגודת "'הפועל' להישגים חשובים. להלן, קווי ההתפתחות הכלליים של ענפי הספורט השונים בכפר-סבא בתקופת המדינה:
בכפר-סבא התפתחו מאז הקמת מדינה מספר ענפים מסורתיים, וראשון בהם הוא הכדורגל, שהיה לענף המוביל מבחינת ההישגים וההתעניינות הקהילתית בו. בשנות ה-50 תפס הענף לראשונה את מקומו בצמרת הארצית; בעונת 51-1950, עלתה קבוצת הפועל כפר-סבא לליגה א (אז הליגה העליונה). ספורטאים ומאמנים בעלי שם שיחקו ואימנו בשורות האגודה המקומית, הבולטים שבהם: עמנואל שפר, יצחק שום, שלמה שרף ודרור קשתן, שחקנים שהפכו מאמני האגודה ולימים מאמני הנבחרת הלאומית. ב-1980, זכתה הקבוצה לראשונה בגביע המדינה, וב-1982 זכתה באליפות המדינה.
 בצד הכדורגל התפתחו בעיר עוד ענפים מסורתיים:
החל משנות השלושים הונחו התשתיות לענפי ההתעמלות והאתלטיקה– הקלה. האחרון הוא ענף דומיננטי ומרכזי בכפר-סבא עד היום. הספורטאים הבולטים בענף זה: גדעון הראל הודף כדור ברזל, ייצג את המדינה באולימפיידת רומא 1960; משנות ה-60 היה יצחק לוי מורה לחינוך גופני בתיכון כצנלסון ומאמן אגודת האתלטיקה הקלה. הוא קיבל כ-22 תארי אליפות ישראל, וכן זכה בתואר 'מורה היובל' על פועלו רב השנים בתחום הספורט והחינוך הגופני. אתלטית בולטת הייתה אורית קולודני שייצגה את ישראל באליפות העולם.
 בשנת 2007 הוקמה עמותת הפועל 'אתלטי אורן השרון' על-שם יריב אורן (שהיה בין ספורטאיה ומאמניה). העמותה שמה לה למטרה להנציח את חזונו למצוינות והישגיות, וכאמצעי למימוש מטרה זאת היא מרכזת פעילות אזורית בענף.
 
ענף טניס השולחן הוקם בשנות הארבעים; בשנות החמישים הוקמו ענפי השחמט, הכדורסל, והכדורעף – שלושה ענפים מרכזיים בעיר גם בימים אלה.
 
ענף הכדורעף הגיע להישג משמעותי בזכיית הקבוצה בגביע המדינה בשנת 1964. בעונת 6-1985השתלבה קבוצת הכדורעף בגביע הפדרציה האירופית ובסוף עונת 8-1997 עלתה לליגה הלאומית. ענף הכדורעף הוא כעת ענף הכדור הבולט והמוביל בעיר.
 
בשנות ה- 60, הונחו יסודותיו של ענף הסיוף. הספורטאית הבולטת ביותר במועדון היא נועם מילס הפועלת בענף הדקר. הישגיה: מקום ראשון בגביע העולם לנוער, מקום שני באוניברסיידה, כמו כן ייצגה את ישראל באולימפיידת בג'ין ב-2008.
 
בשנות ה -70 ו- ה- 80, בכפר סבא מתפתחים ענפי ספורט נוספים: הג'ודו שהחל את פעילותו במסגרת הפועל כפר סבא ובהמשך מנוהל על ידי מועדון גודו קאן. ענף הקליעה למטרה התפתח על בסיס מועדון הגדנ"ע שפעל במטווח בן יהודה, בשנות ה - 70 נוסד מועדון הקליעה של הפועל. ענפי ספורט נוספים שהתפתחו בשנים אלה: האבקות, התעמלות קרקע, מכשירים בנות שמרכזה בבית ספיר .
 
בשנות ה - 90 נוסד ענף הטאקוונדו, וענף ההתעמלות האומנותית. בעיר פועלים ענפים תחרותיים נוספים: הוקי גלגליות, בייסבול וטניס (באמצעות מועדונים פרטיים, הפועלים במגרשי הטניס ליד ברכת השרון ובקנטרי כפר סבא) .
תשתיות ארגוניות ומתקני ספורט
עד שנות ה - 70 התנהל הספורט באמצעות אגודות הספורט הבולטת שבהן היתה הפועל כפר סבא, שפעלה באמצעות מועצת הפועלים .
 
ענפי הספורט של הפועל כפר סבא שנוהלו על ידי מועצת הפועלים עד שנות ה - 90, מתנהלים כיום באמצעות עמותות עצמאיות. שיאו של התהליך הוא בהפרטת קבוצת הכדורגל של הפועל כפר סבא, העברת זכויות ניהולה לבעלים פרטיים .
 
החל משנות השבעים מגלה העירייה מעורבות הולכת וגדלה בניהול הספורט, בתחילה מוקם מדור הספורט העירוני שהפך במרוצת השנים למחלקת הספורט העירונית, העירייה תומכת בהקמת תשתיות מקצועיות, מפעילה בתי ספר לספורט בענפי האתלטיקה - קלה, הכדורעף, והסיוף, כמו כן מפעילה שיתופי פעולה עם בתי הספר להקמת נבחרות בתי ספר, הנוטלות חלק בליגות של התאחדות הספורט של בתי הספר. המסגרות הבולטות הן: נבחרת העל של תיכון כצנלסון בכדורסל, נבחרות העל בנים ובנות של תיכון גלילי, בכדורעף, ונבחרות מועדוני הספורט של חטיבות הביניים באתלטיקה קלה, שהבולטת בהן היא נבחרות הבנות של חטיבת הביניים בר-לב . כמו כן העירייה מקיימת את אליפויות בתי הספר בענפי הכדור ובאתלטיקה - קלה .
 
בשנות ה- 80, החלה העירייה לפתח מרכזי ספורט (מתקנים העונים לצרכים קהילתיים ותחרותיים) הבולטים שבהם, מרכז אלון במסגרתו הוקם באחד מאולמותיו מרכז סיוף עם ציוד אימונים הקבוע בקירות האולם. הוקמה קריית הספורט העירונית (הסמוכה לתיכוניים העירוניים) ובה שני אולמות ספורט, אצטדיון אתלטיקה - קלה בהיקף 300 מטר, חדר כושר ומגרשים פתוחים למשחקי כדור .
 
גולת הכותרת בבניית מתקני הספורט העירוניים היא חנוכת האצטדיון העירוני ע"ש יאיר לויטה (שעמד בראש מועדון הכדורגל של הפועל כפר סבא) ומגרשי האימונים הסמוכים לו בשנת 1986, באצטדיון 5,500 מקומות ישיבה, תאורה משוכללת המאפשרת קיום משחקים בלילה, מגרשי האימונים עצמם מוארים והדרומי שבהם בנוי מתשתית מתקדמת של דשא סינטטי, לצד המגרשים הותקנו חניות רחבות ידיים המשמשות את באי האצטדיון והפארק כאחד .
 
ספורט עממי
 בנוסף לספורט התחרותי פיתחה העירייה ומפתחת את תשתיות הספורט העממי כשירות לציבור הרחב באמצעות מגוון חוגי ספורט, העמדת מתקנים לחוגים ופעילויות עממיות והפעלת אירועי ספורט עממיים .
 את מרוץ הרחובות הראשון ארגנה אגודת הפועל כפר סבא, כמו כן ארגנו אגודת הפועל כפר סבא והחברה להגנת הטבע צעדות שנתיות

דואל

המוזאון ברשת
FBI O YTI O