דת

בית הכנסת הגדול
לרקע האישי של ראשוני המתיישבים הייתה השפעה על אופייה של המושבה בשנותיה הראשונות אף בהיבט הדתי. החאן, המבנה הציבורי הראשון במושבה, שימש גם בית כנסת למתיישבים הראשונים, שרובם ככולם היו בעלי רקע דתי. עם בואן של המשפחות הראשונות בשנת 1913 הובא ספר תורה ראשון; משפחת וישניא העמידה לרשות המתפללים חדר בביתה, וספר התורה נשמר בו.
רבי שמחה אייזיק היה מבין רוכשי הקרקעות בכפר-סבא, איש משכיל ואדוק במצוות שהיה מזכיר ועד המושבה. כשנפטר ר' אייזיק בשנת 1916, הוריש למושבה את חלקת האדמה שקנה בכפר-סבא כדי להקים את בית הכנסת. את צוואתו מימש רבי יהודה חיימוביץ שהיה מראשוני המושבה ובהיותו סוחר עצים, החליט לבנות את בית הכנסת בעץ.
ביום כ"ט מנחם אב תרפ"ה (1925), יו"ר ועד המושבה כפר-סבא שלח לתושבים הזמנה "להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה לייסוד בית הכנסת (בית מקדש בזעיר אנפין)".
על-פי סיפורה של זהבה דרויאן, הגיע ספר התורה הראשון מפתח-תקווה באמצע שנות ה-20 בתום עבודות הבנייה והחזן הראשון היה אחיה, הזמר הידוע חיים ויטוריו-ויינברג.
בית הכנסת הקטן שימש את המתפללים תקופה לא ארוכה ואז נתקבלה החלטה בפסק הלכה, להרוס אותו ולבנות בניין גדול יותר לאור גידול האוכלוסייה וצרכיה. בראשית שנות ה-30 החלה בנייתו של בית הכנסת "הגדול" אשר גם הוא עבר שינויים עד למתכונתו הנוכחית.
בשנים מסוימות שימשו בית הכנסת הקטן ו"הגדול" מקום לימוד לתלמידי ישיבה מקומית.
דמויות רבניות מרתקות ישבו על כס הרבנות: הרבה הראשון היה הרב דב רפופורט, חובב ציון ומצדד בעבודת האדמה, שבעצמו רכש שטח חקלאי בן 50 דונם
על קירות בית הכנסת, ציור שנים עשר השבטים שצויר בידי זאב רשלבך.

דואל

המוזאון ברשת
FBI O YTI O
{flike}