• ראשי
  • אתרי המוזאון
  • הגן הארכיאולוגי

הגן הארכיאולוגי

תל כפר סבא
הגן הארכיאולוגי – תל כפר סבא
החפירות בוצעו ע"י ד"ר איתן איילון

תל כפר-סבא שוכן במזרח העיר כפר-סבא, בתחומי שיכון גבעת אשכול ושכונת הדרים. בתל נערכו מספר חפירות במהלך שלושת העשורים האחרונים, בעקבות פיתוח האזור ובנייה בו. חלקו המזרחי והעיקרי נהרס בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת. הוא היה מיושב, כמעט ברצף, מן המאה הא' לסה"נ (ואולי עוד קודם) עד ימינו.
הגן הארכיאולוגי מציג פרקים מחיי היומיום בכפר-סבא הקדומה. הממצאים העיקריים שנחשפו בחפירות בחלק זה של שולי התל הינם שרידי הפעילות בתחומי החקלאות והמלאכה של אנשי היישוב הקדום. רוב שטחו של היישוב הקדום לא נחפר. על חלק גדול ממנו הוקמו מבני הציבור והבתים של שכונת גבעת אשכול ושכונות סמוכות. בחפירה מצומצמת שנערכה בתל נחשפו שש שכבות יישוב, שזמנן למן ימי בית שני (התקופה הרומית, לפני כאלפיים שנה) ועד תקופת המנדט הבריטי (הכפר הערבי כפר סבא). הממצאים שהתגלו בחפירה מוצגים במוזיאון שבקרית ספיר בשעה שהפריטים הגדולים והמתקנים נותרו באתרם. חלקם כוסו בעפר לאחר החשיפה, כדי למנוע פגיעה על-ידי האדם והטבע.
ראשית ההתיישבות בכפר-סבא הקדומה, כנראה על-ידי משפחה יהודיה בשם "סבא" שנתנה ליישוב את שמו, חלה בימי בית שני (התקופה הרומית הקדומה, המאה ה-א' לפסה"נ). אולם הגן הארכיאולוגי יתמקד בעיקר בימי המשנה והתלמוד (התקופה הרומית-ביזאנטית), לה שייכים רוב השרידים שנחשפו. שרידי התרבות החומרית, שהותירו לנו המתיישבים היהודים והשומרונים מתקופת המשנה והתלמוד, מהווים בסיס להקמת הגן. השרידים שנחשפו מציירים תמונה חלקית של חיי היומיום, משלח ידם של התושבים, מבנה הכפר, קשריו עם הסביבה, השתייכותם האתנית של האנשים ורמת חייהם. הפרוגרמה מבקשת להשלים את התמונה הכוללת לאור מקורות כתובים ושרידים מאתרים דומים אחרים.
בשנת 1991נערכה חפירה בשוליו הצפוניים-מערביים של האתר והשנייה בשנת 1994 בשוליו המערביים. תוצאות החפירות וממצאי הסקרים מאפשרים לשחזר את תולדות היישוב והיקפו ולעסוק בסוגיית זיהויה של כפר-סבא הקדומה, הנזכרת במקורות היסטוריים.
בשוליים המערביים של האתר, נחשף אזור המלאכה ושל עיבוד תוצרת חקלאית מהתקופה הביזאנטית.נחשף מתקן כבישדה של בית בד, שברי כלי חרס ושברי כבשנים(תנורים), גת יין, כבשן, מערכת מים ושרידי מבנים.
 
השומרונים בכפר-סבא
מספרם הרב של הנרות השומרוניים מן המאות הג'-הח' לסה"נ, שנתגלו בחפירה זו ובסקרים ובחפירות קודמים, לעומת העדרם של נרות מטיפוסים אחרים שרווחו באותה תקופה, מחזקים את ההשערה שתושבי המקום, חלקם או רובם, היו שומרונים, כפי שמוזכר בתלמוד(ירושלמי, דמאי).זיהוי זה מאושש על ידי תופעה של השלכת נרות 'סתומים' שלא היו בשימוש, הקשורה כנראה בסיבה הלכתית. בח'ירבת סביה הסמוכה לא התגלו עד כה נרות שומרוניים מהטיפוס הקדום (המאות הג'-הד' לסה"נ), אלא רק טיפוסים מאוחרים של המאה הה' לסה"נ ואילך).עובדות אלו מחזקות את ההשערה, שלא מדובר באפיון אזורי, אלא שיש בנרות אלה משום עדות לנוכחותם של שומרונים באתר מסויים בתקופה מוגדרת.
 
זיהוי האתר
הצטברות המידע אודות האתר בכפר סבא והאתר בח'ירבת סביה מאפשרת לדון מחדש בשאלת זיהויה של כפר סבא הקדומה, הנזכרת במקורות.האתר של ח'ירבת סביה (שכון עליה) נוסד כמאתיים שנה מאוחר לאתר כפר סבא, והיה כנראה במעמד של כפר בת, שבו פעל מרכז תעשייה. בח'ירבת סביה נחשפו מיתקנים אחדים, רובם שרידים של כבשני זכוכית, וכן אבני בית בד, מתקני מים ובריכה לגידול דגים. מקור טעותם של החוקרים, שזיהו בעבר את כפר סבא הקדומה בח'ירבת סביה, נעוץ כנראה בעובדה, שחורבה זו היתה גלויה בשטח, בשעה שעל האתר שתואר כאן ישב כפר ערבי.
הן גרן הן קונדר וקיצ'נר ציינו במאה הי"ט שבאתר שתואר כאן חסרות עדויות ליישוב קדום משמעותי, למרות המצאם של פריטי אבן בודדים, זאת בשל שיטת עבודתם שהתמקדה בזיהוי שרידי בנייה(ולא ממצא כלי חרס וממצא אחר). מיקום האתר שנדון כאן- הנישא טופוגרפית מעל השטח המישורי של עמק המרזבה מתאים לקרבה הגאוגרפית המתחייבת בין 'מישור כפר סבא' ובין האתר, עליה מעיד שמם הזהה (הצירוף 'כפר' מלמד שהעמק כונה על שם היישוב שהיה כבר באותה עת במקום).אם נצרף את הממצאים שנחשפו במשך השנים, המעידים שהאתר המתואר כאן, כפר סבא 'הערבית', הוא החשוב והמרכזי מבין שני האתרים, את התיאורים ההסטוריים, ואת מיקומה הגאוגראפי של ח'ירבת סביה כשלושה ק"מ מה'מישור', בתוככי אזור גבעות החול האדום, ניתן לקבוע בוודאות רבה, שיש לזהות באתר שנדון כאן את מקומה של כפר סבא הקדומה.
 
ההרחבה של הגן- פיתוח משנת 2006
עם כניסתו של המבקר לאתר הוא יחוש שהינו אורח המוזמן על-ידי "משפחת סבא". הוא יצעד על שחזור של שרידי הדרך הרומית שעברה במקום – דרך רוחב שהוליכה מהר שומרון במזרח לעיר הנמל אפולוניה במערב. בדרך זו שווקה תוצרתה של כפר-סבא בעת העתיקה. בהתבוננות ראשונית בגן תצטייר תמונת המרחב החקלאי של היישוב: מטעים, שדות זרועים ומתקנים לעיבוד התוצרת. כדי להמחיש למבקר את חיי היומיום בכפר, יותקנו בגן אמצעי המחשה כגון שלטים, כיכר התכנסות ושבילים שבהם יבחר על-מנת ליטול חלק בחוויה ולהבינה.
כל שביל היוצא מהכיכר שבמרכז האתר מייצג עונת פעילות אחת, חלק מהמחזור החקלאי השנתי. בהתאם למתקנים השונים יושם דגש על שלושת ענפי היסוד בחקלאות הקדומה – דגן, תירוש ויצהר.
גלגל המזלות – חלוקת העונות החקלאיות לפי חודשי השנה – המופיע ברצפות פסיפס קדומות שנתגלו בארץ, יוצג בכיכר המרכזית ויתייחס לענפי הפעילות השונים. ההליכה בשבילים והמעבר ממוקד פעילות אחד לשני ישזרו חוויה כוללת של "מסע אל העבר".
בכל פעילות ייטול המבקר חלק בניסיון לשחזר את העבר, אם באופן פעיל ואם באופן פסיבי, וזאת באמצעות קטעי קריאה והצגה. בכל מוקד יבוא לידי ביטוי גם ההווי הרוחני-דתי שאפיין את היהודים בתקופה זו, כפי שבא לידי ביטוי בחוקי המשנה. תקנות והלכות רבות במשנה משקפות את הפעילות היומיומית של היהודי שחי בתקופה זו ושעמן היה צריך להתמודד. השרידים החומריים שנחשפו בכפר-סבא וישוחזרו בגן יבטאו התרחשות זו.
בנוסף ליהודים תבוא לידי ביטוי בגן גם עדה חשובה אחרת שהתגוררה כאן – השומרונים.
 
במסרים הפסיביים (הדרכות) שיועברו בגן יבוא לידי ביטוי הקשר בין התל-המתקנים-הגן לבין המוזיאון הארכיאולוגי השוכן בקריית ספיר שבמרכז העיר. תודגש חשיבותו של הממצא הארכיאולוגי שנחשף ושייחשף בעתיד והמוצג במוזיאון להשלמת התמונה הכוללת של החיים הקדומים ביישוב באמצעות ביקורים נוספים. תכני המוזיאון ותצוגותיו משלימים את חווית הביקור בגן הארכיאולוגי ויעוררו רצון אצל המבקר לחזור שנית ולהעמיק את החוויה.
תחנה סופית באתר תהיה הפרדס. הביקור במטע – שריד מהווי המושבה – יפתח צוהר להבנת אופייה של המושבה, שהוקמה בשלהי תקופת העלייה הראשונה (1903) והתבססה במשך שנים רבות על ענף הפרדסנות. הסיור ימחיש את התמזגות הישן עם החדש והשמירה על צביונה של המושבה תוך פיתוח מואץ של העיר החדשה. הפרדס ישמש גם כשער היציאה מן הגן.
 
שני מאמרים שפורסמו בחוברת "חדשות ארכיאולוגיות" באינטרנט, של רשות עתיקות
כפר סבא גיליון 117 (2005)
כפר סבא, (מזרח) גיליון 118 (2006)
האתר של רשות עתיקות:
www.antiquities.org.il

הדפסהדואל

המוזאון ברשת
FBI O YTI O