לוגו מוזאון כפר סבא

משולחן האדריכל רם אייזנברג - גן הברון מנשה – הצהרת כוונות.

מבוא
לפני שנים, הידיעה על הגן הסגור החבוי בין הפרדסים עברה כסוד בין יודעי חן. כל מי שנחשף למקום בא במגע עם תחושת טוּב מסתורי שסביבות מיטיבות משרות עלינו. ממחקרים שונים עולה כי תחושת הטוּב הזו נוכחת ביתר שאת בעת השתהות "בתוך סביבה אילמת" (non-discursive - שאינה תוצר או ביטוי של השיח הפנימי של המחשבה), כגון טבע לא מבוית (wilderness). אולם ישנן גם סביבות מיטיבות מעשה אדם, וגן הברון מנשה הוא דוגמה נפלאה לסביבה מיטיבה כזו.
הגן הוא יצירת אמנות מהמעלה הראשונה, סביבה שהיא טבע-מלאכותי הנוגעת בנפש מעצם השהות בה. המשוטט בגן פוגש מופעים מרשימים של טבע מועצם– בכניסה לגרוטו המכוסה שערות שולמית, במשחק בין גזעי הפיטולקה הנדמית כג'ונגל, בשדרת הקקטוסים שגדלה פרא, תחת עץ הטקסודיון המלכותי, בטרסות ובמדרגות הכורכר החבויות בקרב הצמחיה הבוגרת... בכל אלה ניכר ריבוד של התכנון ושל כוחות הטבע שפעלו במקום לאורך שנים, אשר יוצרים יחד מקום קסום המזמין את המבקרים להיטמע בו.
האתגר הגדול בשימור הגן ובשיקומו הוא טיפוח רוח זו: איפשור חוויה בלתי אמצעית של מגע מועצם (heightened contact) עם חיים, צורות, צבעים וטקסטורות, מֵעֶבֶר למילים והמשגות. שימור כזה מאתגר במיוחד בשל השתנות סביבת הגן, ממקום סודי השרוי בין פרדסים לאי ירוק במרחב עירוני מתפתח. עם זאת, יש בקרבה זו לעיר גם משום הזדמנות.
הגן תוכנן בעבר ביחד עם המבנה כגן פרטי המשמש למגורים של משפחה וכבסיס לתחזוקת הפרדסים שסבבו אותו. בשנות הששים, בעת שבני משפחת יפה גרו במקום כשומרים וטיפחו את הגן, היה זה לא רק גן של נוי, אלא גם של צמחי תועלת: עצי פרי, גן ירק וחממת איקלום לצמחים אקזוטיים. אנו רואים בתקופה זו את ביטויו של הגן בשיאו, ומאמינים שעל מלאכת השימור לשחזר לא רק את המבנים והצמחיה, אלא את אותה איכפתיות ואחריות למקום, כמקום של יצירה והתחדשות (re-creation).
אנו מאמינים ביצירת תהליך תכנון הדרגתי ושיתופי, אשר יזמין הירתמות של תושבי העיר לשימור והתחדשות המקום, תוך טיפוח הקשר הרגשי והפונקציונלי של התושבים אליו. תהליך כזה צריך להיעשות מתוך ידע ונסיון בתכנון שיתופי ובעבודה עם אנשים, ותוך יחס של כבוד עמוק ליצירה.
 
עקרונות התפישה התכנונית
 
העצמת ערכי הליבה בגן
בבסיס תפישת התכנון שימור ערכי הליבה הבאים, תוך התערבות זהירה וזעירה ככל האפשר:
מגוון
בשטח מצומצם יחסית (כ-12 דונם) תוכנן מנעד רחב של חוויות בחלקי הגן. הצמחייה שנשתלה בגן במשך השנים גם היא עשירה מאוד, כשלצד צמחיה ים-תיכונית שתולה צמחייה סוב-טרופית וטרופית.
התכנון ישאף לשמר את המגוון הצמחי העשיר ולחזקו באמצעות צמחיה אקזוטית היסטורית, "גינון של פעם".
ריבוד
אנשים רבים היו מעורבים ביצירת הגן במשך השנים - אדריכלים, בני משפחת יפה, אנשי הגינון והתחזוקה ועוד. במקביל גם כוחות הטבע פעלו בגן ויצרו מופע מרובד ורב שכבתי הנחווה בשוטטות בגן.
הרב-שכבתיות היא הקונטקסט המרכזי, אשר יש לשמור עליו כבסיס לתכנון העתידי, וממנו ינבעו גם החידושים בגן, ככל שיהיו.
מסתורין וגילוי הגן אפוף הילה של מסתורין וקסם המאפשר לגלות אותו במהלך השהייה והמשחק בו. צמרות העצים נצפות מרחוק ומקנות לו נוכחות במרחב. מנגד, סבך שורשי העצים וגזעיהם והצמחייה העבותה יוצרים חוויה אינטימית כשנמצאים בתוכו. יחדיו הם מאפשרים למבקר בגן חוויה של הרפתקה וגילוי.
הגן הוא דוגמה מצויינת ל"גן המשחקים הטבעי", ואנו נשאף לשמר ולהעצים איכויות אלה.
מפגש
הגן שימש כמקום מפגש ואירוח למשפחות שהיה בבעלותן, ובמשך השנים החל גם לשמש כיעד ביקור ליודעי חן. בהקשרו הנוכחי יש לגן פוטנציאל לשמש כמקום למפגש וליצירת אינטראקציה בין תושבי השכונות הוותיקות והחדשות בעיר, ולהנגיש לדור הצעיר את הערכים ההיסטוריים והחווייתיים שבמקום.
תכניתנו תשאף להקצות במרחב הגן מקומות מזמינים המאפשרים מפגשים, יצירה, מגע עם האדמה והצמחים, וחוויה בלתי אמצעית של התחדשות.
מי אנחנו
אדריכל הנוף רם איזנברג עוסק בעיצוב סביבה ותכנון נוף מעל 20 שנה, מלמד במסלול לאדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים בטכניון מאז 2007, וחבר בסגל הפקולטה מאז 2016.
משרדנו מתמחה בתכנון שטחים פתוחים בסביבות עירוניות, ושם דגש על תכנון קונטקסטואלי הנובע מתוך קשב למקום, התייחסות מתמשכת לתהליכים המתרחשים בו, שיתוף ידע מקומי ועבודת צוות עם מומחים בתחומי תוכן כגון הנדסת חומרים, אקולוגיה, אגרונומיה, חקלאות מסורתית, מיתוג, תאורה, תכנון חברתי וכו'.
אנו בעלי נסיון בתכנון השתתפותי (שיתוף הציבור בתכנון), ובהעצמת טבע בקונטקסט עירוני. בין השאר תכננו גני חוויה בתל אביב, הרצליה, מבשרת ציון, בית שמש, נתיבות, אשקלון, ועוד. בין עבודותינו שזכו להכרה מקומית ובינלאומית: שדרות ההשכלה בתל אביב - פרס רוקח לאדריכלות (2010), גן קרית ספר בתל אביב – אות איגוד אדריכלי הנוף (2015), פרס קרוון (2017), Environmental Design Reserach Association: Great Places Award (2018).

crossmenu