שימור- סדרת מפגשים

מפגש 1-הרצאה- שימור מבנים בכפ"ס

יום חמישי ה-8.3.18 בשעה 19:30

מפגש 2- סיור רגלי- בעקבות מבנים לשימור

 יום שבת ה-17.3.18 בשעה 10:00

מפגש 3- סיור בתערוכה- הגן של הברון מנשה

יום חמישי ה-22.3.18 בשעה 19:30

30 ₪ למפגש או 70 ₪ לסדרה

אולם תערוכות מתחלפות

מוזאון כפר סבא מפעיל את אולם התערוכות המחלפות הנמצא במבנה היכל התרבות של העיר.

באולם הוצגו עד כה התערוכות הבאות:

עבר מקרוב, המיקרוסקופ בשרות הארכיאולוג – לחצו כאן למידע על התערוכה שהסתיימה

קולנוע עמל

הגן של הברון מנשה לחצו כאן למידע על התערוכה שהסתיימה

היום מוצגת התערוכה "עפים לכל הכיוונים" הדבורה מאז ועד היום. ניתן להזמין סיור מודרך בתערוכה. פרטים בטלפון 09-7640868

 

 

אודות התערוכה

התערוכה ”עפים לכל הכיוונים", מבקשת להציג את תפקידן וחשיבותן של הדבורים,

המהוות חלק בלתי נפרד בקיומו של האדם ובהתהוות הסביבה, מאז ועד היום.

משחר האנושות, עוררו הדבורים את סקרנותו והתעניינותו של האדם, אשר למד

ברבות השנים את אורחות חייהן, סגולותיהן ותרומתן לחייו.

דבורים הן קבוצה מונופילטית של חרקים מעופפים אשר התפתחו מקרובותיהן הצרעות; בניגוד לאבותיהן הקדמוניים שצדו טרף עבור זחליהם, הדבורים ניזונות מצוף ואבקת פרחים בלבד בכל שלבי חייהן.

בעולם ישנם קרוב ל 20- אלף מינים שונים של דבורים, ודבורת הדבש המוכרת לנו היטב היא רק אחת מהם.

אחת התגליות הייחודיות והמרתקות באתר ארכיאולוגי במזרח התיכון הקדום עד כה, היא מכוורת תעשייתית הכללה קרוב לוודאי כ-180 כוורות בליבה של הרובע העירוני בתל רחוב. תל רחוב הוא הגדול בתלים שבעמק בית שאן וסמוך לו עברו הדרך הראשית לאורך בקעת הירדן ודרך רוחב חשובה, שקישרה את ארץ ישראל המערבית עם עבר הירדן המזרחי.

על חשיבותם של דבש דבורים ודונג דבורים בתקופת המקרא ניתן ללמוד ממקורות מצריים, כנענים וחתיים. במצרים ידועים חמישה תיאורי כוורות וייצור דבש בציורי קיר ובתבליטים מלפני כ- 4,000 ל- 2,000 שנה. בטקסטים מצריים הדבש מוזכר כממתיק ומופיע ברשימות מנחות פולחניות ובהקשר של ייצור תרופות ומשחות; הדונג שימש לאיטום בבניית ספינות, ביציקת מתכת בשיטת "השעווה האבודה" ועוד.

רוב מיני הדבורים, שעיקרם הם דבורי הבר החיים בטבע, כלל אינם מייצרים דבש או חיים בכוורת, זאת לעומת דבורת הדבש המוכרת לנו, שהיא מין מתורבת, המייצרת דבש.

דבורי הבר, החיות כיחידאיות, או במושבות תת קרקעיות ובגזעי עצים, הן אחראיות להאבקה של כ-90% ממיני הצמחים הפורחים בעולם. עליהן בעצם מבוסס כל המאזן הביולוגי בכדור הארץ. כדור הארץ אינו יכול לתמוך בחיים, כפי שאנחנו מכירים אותם, ללא צמחים.

דבורת הדבש היא יצור המתקיים בחברתיות מלאה בכוורת משלה.

גן הברון דה מנשה

גן מנשה שוכן בפאתי כפר סבא, כיום השכונה הירוקה וידוע גם בשם "הגן הנעלם" בפי תושבי שכונת עליה. הגן תוכנן וניטע לבקשתו של הברון פליקס דה מנשה ומהווה עדות יחידה לעשייה רבת הערך של הברון בארץ-ישראל ומחוצה לה. הגן היווה חלק מיחידת קרקע אשר נרכשה בסמוך לכפר-סבא בשנת 1934 בידי הברון פליקס דה מנשה מאלכסנדריה, מצרים. הברון ביקש לעצב כאן גן שיזכיר לו את גנו באלכסנדריה ותכנן להקים בתחומו את ביתו ("הווילה"), אך הבנייה לא מומשה מעולם. משפחת דה מנשה ביססה את מעמדה באלכסנדריה החל מאמצע המאה ה-18. בידי בניה היו נכסי נדל"ן וחברות מסחריות, והם אף החזיקו בשליטה בבנק הלאומי המצרי, וקיימו קשרי מסחר עם מדינות אירופה.

על מלאכת התכנון של גן הברון דה מנשה ניצח אדריכל הנוף יצחק קוטנר, אשר זה עתה עלה ארצה משוויץ; לעוזרו נתמנה ליפא יהלום, שאך זה החל את דרכו כמתכנן גנים, ועמם פעל האדריכל זאב רכטר. על פני כ-200 דונם ניטעו עצי הדר ועצי פרי סוב-טרופיים, ובחלק המזרחי של השטח הוכשר אחד הגנים הפרטיים הגדולים והמרשימים ביותר בארץ. למרות שהוא נותר בבעלות הברון, הרי שהחל משנת 1939 הוא נקשר בשמם של חיים ומרים יופה מיבנאל, שהוזמנה על-ידי הברון להתגורר בגן ולטפחו. המשפחה התגוררה בבית צנוע, שהוקם בראש גבעה בתחומי הגן. חיים יופה ניהל את הפרדס, ומרים הייתה הגננית הראשית, ויש הזוקפים לזכותה את מראהו המרהיב של הגן.

כיום, הגן נמצא בבעלות פרטית ונהנה ממעמדו כאתר המיועד לשימור, אך עתידו לוט בערפל.

גן ארכיאולוגי/ תל כפר-סבא

בכפר סבא העתיקה נחשפו שש שכבות ישוב למן התקופה הרומית (לפני כאלפיים שנה) ועד תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. באתר הוקם הגן הארכיאולוגי המשחזר את אורח חייה של משפחת סבה, משפחה יהודית מימי המשנה והתלמוד.  לאחרונה נוסף בגן מתחם חפירות ארכיאולוגיות הפועל בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות. החפירות מתבצעות בעיקר בחודשי הקיץ וכפעילות נלוות לאירועים מוזמנים מראש.

במקום מתקיימים סיורים והפעלות המשחזרות פעילותו של הכפר הקדום: הפקת שמן בבית הבד, דריכת ענבים בגת היין ובקרוב הפעלת מתקן באר האנטיליה, יצירת נר שמן.

שביל הראשונים ע"ש מרדכי שרייבמן

שביל הליכה עירוני השוזר את סיפורה ההיסטורי של המושבה דרך מבנים היסטוריים שנותרו בעיר. ועדת השימור העירונית, אגף הנדסה והמוזאון אמונים על עגום עתידם של מבנים היסטוריים בעיר. המבנים מהווים בסיס איתן וחוויתי לעשייה חינוכית וערכית בקהילה למען שימור נכסי העבר.

חצר הפסיפסים

 

בחצר הפסיפסים של המוזאון מוצגים קטעי רצפות פסיפס מאתרי

חפירות באזור וממצא חדש, העתק של רצפת פסיפס

שנתגלתה בבית כנסת בה מוזכרת כפר-סבא.

 

כפר־סבא הקדומה נזכרת בתלמוד (ירושלמי דמאי פ"ב,

כב, ג), מקור שזמנו כנראה המאה הרביעית לספירה, בסוגיה העוסקת במצוות

שביעית, מעשרות ותרומות התלויות בארץ. היישוב נמנה במסגרת תיאור תחומה

של העיר קיסריה, שבו היהודים והנוכרים רבים מן הכותים (שומרונים), ולכן

פירותיו מותרים: "ישראל משמטין וגוי פטור, ישראל וגוים רבים על כותים…

עד היכן, פונדקא דעמודא פונדקא דטיבתא עד כפר סבא וצורן ודאר כקיסרין".

 

סוגיה זו מופיעה גם בכתובת הכלולה ברצפת הפסיפס של בית הכנסת מהתקופה

הביזנטית (המאות השישית והשביעית לספירה) אשר התגלה בתל רחוב שמדרום

לבית שאן. מעניין, ששם היישוב נכתב בכתובת זו 'כפר סבה' ולא כמקובל עלינו.

לרצפה חשיבות רבה, תיעוד כפר-סבא

בתקופת המשנה והתלמוד.

כמו כן, מוצגים  שני קטעי פסיפס מקוריים אשר נתגלו בכנסיה מהתקופה הביזנטית בקיבוץ בחן כיום.

 

תצוגת הקבע הארכיאולוגית

תצוגת הקבע המשתמשת באמצעים אינטראקטיביים חדשניים מזמינה את הקהל לצאת למסע לגילוי וחקר הארכיאולוגיה של כפר סבא ואזור השרון מתקופת האדם הקדמון ועד שלהי התקופה הטורקית. בחצר הפסיפסים מוצגת רצפת הפסיפס מרחוב בה מצוין השם כפר סבה.

תצוגת ספיר-פנקס המעשים

תערוכה זו מבקשת להציג את תולדות חייו ופועלו של פנחס ספיר, אחד מגדולי ההנהגה היהודית בארץ-ישראל ובמדינת ישראל, שכל אהבתו ועשייתו היו למענה. הצצה בכל דף מדפי יומנו האישי, שבהם עוברים כחוט השני עיקרי תרומתו והחותם שהטביע על הארץ, מעידה, שרק בזכותם של מנהיגים מסוג זה הוקמה מדינת ישראל והתחזקה, ועלינו מוטל לנצור זאת.

פנחס ספיר (קוזלובסקי) היה אחד האנשים שבזכותם הוקמה מדינת ישראל ותרומתו לעיצובה במישורים הכלכלי והחברתי הייתה מהגדולות והחשובות ביותר. בשנים 1955-1975 כיהן ספיר בשורה של תפקידי מפתח: שר המסחר והתעשייה, שר האוצר, שר ללא תיק, היה חבר בכנסת הרביעית עד השמינית, מזכיר מפלגת העבודה ויושב-ראש ההנהלה הציונית. בשנים שקדמו לכך נודעה לו השפעה רבה במגזר הביטחוני ובעיקר במגזר הכלכלי, והוא מילא תפקידי ניהול מרכזיים, וזאת תודות לכישוריו הביצועיים בתחומים אלה. דמותו המוצקה והופעתו הבוטחת והקולנית משכו אליו תמיד תשומת-לב מרובה.

מיד עם עלייתו ארצה הגיע ספיר לכפר-סבא. בה חי ופעל, הקים את ביתו וגידל את משפחתו, ולא עזבה עד יומו האחרון, למרות התפקידים הציבוריים-לאומיים. הוא וחבריו ל"עלית הפועלית" עשו בכפר-סבא, לראשונה, ניסיון להעלות את מעמד הפועלים לשלטון. הניסיון הוכתר בהצלחה רבה והביא לפריחתה של המושבה לאחר מספר משברים. מודל זה הועתק אחר כך למושבות אחרות בארץ.