בימי הגירוש מתל אביב/נחום גוטמן
"עברנו לכפר-סבא, שם התגוררנו בסוכה, אשר קראנו לה "הבית שלנו", אותה הקימונו בחורשת האקליפטוסים, בין שאר הסוכות שהקימו משפחות המהגרים".
נוף עצי האקליפטוס בימיה הראשונים של המושבה כפר-סבא, היווה ציון דרך חשוב בהתפתחותה ומאוחר יותר הונצח כאחד מסמלי העיר.
חורשת פסקל-אוסישקין אשר ניטעה ע"י כל חלוץ שנכנס למושבה בעידודו וחריצותו של הגנן יצחק שיינפיין והאגרונום פרץ פסקל, על-שמו כונתה החורשה, תרמה לשפע הירוק של המושבה ולמימוש חזון הפרחתה לאחר שנים של שיממון.
ברבות השנים הפכה חווית ה"יער" בינות העצים עבי הגזע לחצר הפעילות התוססת בקרב ילדי המושבה ובעיקר לפעילות תנועות הנוער.
"הבית שלנו" כך כינה הצייר-פסל נחום גוטמן את החורשה כששימשה בימי מלחמת העולם הראשונה אכסניה למאות ממגורשי תל אביב-יפו.
עציה אשר נכרתו לצרכי הצבא התורכי כגון להסקה, ביצוריהם, מזון לבהמות ועוד כמעט וכילו אותה.
פקודת המושל הצבאי ג'מאל פחה שציווה את תושבי ת"א –יפו לעזוב המקום הביאה לנהירת המונים למושבות הסמוכות וכ-1,500 מגורשים נקלטו בחורשת פסקל וסביבתה. הם בנו סוכות למגורים ולכיתות בית-ספר, עיצבו רהיטים ומיטות. אט אט עם השנים נדלדלה החורשה והעצים שנותרו שכחו אירועי העבר.
כיום, יכול המשוטט להנות מצילם, קולם ומריחותיהם של אחרוני העצים.
עם בנייתו של בי"ס אוסישקין, הראשון במושבה, שונה שמה לחורשת אוסישקין בשל סמיכותה.
חורשת פסקל-אוסישקין היא התחנה ה-10 בשביל הראשונים ע"ש שרייבמן, השוזר את סיפורה ההיסטורי של המושבה.
בינואר 2024 הגיעו עיריות כפר סבא והוד השרון להסכם היסטורי הקובע את חורשת פסקל אוסישקין בשטחה המוניציפלי של כפר סבא במקום הוד השרון. לקריאת החדשות באתר עיריית כפר סבא.
לעיון המתעניינים והמתעניינות, מספר מאמרים שנכתבו אודות מגורשי תל אביב יפו והחורשה:
