קולנוע עמל

בית הפועלים הותיק של העיר "קלוב העבודה" ששינה שמו לקולנוע עמל, הוא אחד ממבני השימור הבולטים במרכז העיר כפר סבא.

מעט על ההיסטוריה של המקום מתוך מאמרו של עמרם קליין:

"במועצת הפועלים" הגיעו החברים אי שם בסוף 1935 למסקנה שהמועדון המקומי ששכן אז בדירה קטנה אינו מתאים לצורכי ציבור הפועלים.

אי לכך הוחלט להקים בית פועלים גדול ומרווח שיכלול גם אולם כנסים ראוי לשמו שיתאים להצגות תיאטרון וקולנוע.

מי שהיה פעיל ביוזמה זו הוא עסקן צעיר ונמרץ בשם פנחס ספיר (1975-1906), לימים שר האוצר בממשלת ישראל.

עלות הבנייה הסתכמה בכ-5,000 לא"י. כשני שלישים הגיעו מתרומות ומהלוואות ושליש הושג ע"י כך שכ-300 פועלים מכפר-סבא תרמו ימי עבודה בחינם. שווי כל יום עבודה אז היה אז כעשרים גרוש.

מתוך ארכיון מוזאון כפר סבא, צילומים מימין לשמאל: בית הפועלים בימיו הראשונים, קבלה עבור תרומת ימי עבודה לבניית בית הפועלים, בתיה שרון ויעל גלעדי בחזית הקולנוע, נשות בית הפועלים בתמונה קבוצתית.

    

 

הבניין תוכנן על ידי האדריכל אריה שרון שלמד את תורת האדריכלות בדסאו שבגרמניה – ערש סגנון הבאוהאוס המפורסם. הסגנון מתאפיין בעיקר בבניינים בעלי קווי מתאר פשוטים וישרים בניגוד לסגנונות הריאלי והרומנטי ששררו באירופה עד תחילת המאה ה-20. הבניה התארכה מעבר למצופה בשל המאורעות שפרצו באפריל 1936 אך לבסוף, בערב שבת ה-20.8.37 נערכה, כנהוג באותם ימים, עצרת עם חגיגית עם נאומי ברכה נלהבים של כל אישי הציבור שהיו קשורים לבניין.

ההצגה הראשונה נערכה כשבוע יותר מאוחר ב-26.8.37. תיאטרון "המטאטא" הציג את "קל להיות יהודי" ופתח בזאת את העונה הארוכה ב-"בית הפועלים" בכפר סבא. מסתבר אחרי בדיקה במדור העיתונות של מכון לבון בתל-אביב כי פעילי התרבות של האולם החדש לא הצליחו להביא הצגות לקראת החגים (התיאטרונים העדיפו "לעשות מכה" בערים הגדולות…-). מכל מקום, מיד לאחר סוכות ב-29.9.37 הגיע תיאטרון "הבימה" והציג שם את "שומרים". שבוע אחריו הגיע "האוהל" והציג את "שאפ". אין תיעוד לגבי שמות הסרטים הראשונים שהוקרנו ב"בית הפועלים". אם מעיינים בעיתוני התקופה מגלים כי ביולי 1937 הוקרנו בתל-אביב "יידל מיטן פידל" עם השחקנית מולי פרקינס, "פנג הלבן" על פי הרומן של ג'ק לונדון ו-"ידו בכל ויד כל בו" – תרגום חופשי לסרט הנודע "הנער מסנט-לואיס" עם ג'יימס קגני הנמרץ. כל אלה הגיעו, מן הסתם, בספטמבר-אוקטובר 1937 לקולנוע הצעיר במושבה.

"בית הפועלים" צובר תאוצה
נחום אברוצקי, תושב כפר סבא, אז נער כבן 15, סיפר כי פתיחת האולם גרמה למהפך ממשי בחיי התרבות בכפר-סבא והסביבה: האולם הגדול, בן 750 המושבים הפך בן לילה למרכז תרבותי-חברתי שהטביע את חותמו על כל האיזור הכפרי המנומנם. לפתע, החלו להגיע הצגות תיאטרון באופן סביר וכן קונצרטים ועצרות בהשתתפות מנהיגי היישוב של אז, דוד בן גוריון, יעקב חזן, יוסף שפרינצק וברל כצנלסון ואחרים.

מהמהפך הזה נהנו גם יישובי הסביבה – רעננה, רמתיים, מגדיאל, רמות השבים, גן חיים, צופית ואחרים. הצגת תיאטרון או ערב שבו סופר מקריא מיצירותיו נחשבו אז ל"שלאגר". אנשים חסכו בקניית אוכל ובגדים רק על מנת שיוכלו לרכוש כרטיסי כניסה למופעים הללו.
ד"ר דוד גלעדי ההיסטוריון, יליד כפר סבא התגורר עם משפחתו סמוך לקולנוע. הוא נזכר שאישי הציבור נשארו ללון במושבה בשל קשיי התחבורה. הוא ומשפחתו זכו לארח את בן גוריון, שפרינצק ואחרים. גם שחקני תיאטרון נשארו ללון בכפר סבא מאותה סיבה. "מלחמות" רבות התנהלו בין התושבים בנושא מי יארח את חנה רובינא (תיאטרון הבימה) ומי את מאיר מרגלית (תיאטרון האוהל).

בימים 18-15 באפריל 1945 התקיימה ב"בית הפועלים" הוועידה החקלאית השישית של הסתדרות הפועלים החקלאיים. בין הדוברים היו מזכיר המרכז החקלאי אברהם הרצפלד, שמואל דיין חבר מושב נהלל ופנחס ספיר, איש כפר סבא שטען כי בכפר סבא יש לפתח לא רק את החקלאות, אלא גם את התעשייה!

צילומים מימין לשמאל: "קלוב העבודה" מבפנים, בית הפועלים מארח את הועידה החקלאית השישית, כרזות אירועי תרבות שהתקיימו בבית הפועלים.

 

בסוף שנת 1945, לפי עדויות שונות, כשגבר הביקוש לכרטיסים, נבנה אולם כניסה לבניין עם מזנון מהצד הדרומי וקופת כרטיסים מהצד הצפוני. התכנון היה גם הוא, כנראה, של אריה שרון.

ב-1951 הקימה ההסתדרות את חברת "הציבור בכפר סבא" כדי שתנהל את נכסיה במושבה כולל בית הפועלים ויותר מאוחר קולנוע "רון". בין חברי ההנהלה נמנו פנחס ספיר, שלמה אנגל, שמואל זלינגר… וגם החבר יוסף אלמוגי, מזכיר מועצת פועלי חיפה…
הקולנוע משנה את שמו
במאי 1954 עתיד היה להגיע לכפר סבא הסרט הידוע "אורות הבמה" בכיכובו של צ'רלי צ'פלין. כדי לספק את הביקוש העצום לכרטיסים, הוקמה "תשלובת" בתי קולנוע של שלושת בתי הקולנוע של כפר סבא – "בית הפועלים", "רון" ו-"הדר". והסרט הוקרן בימים א'-ג' בערב בקולנוע "הדר" (1,600 מקומות) ובשתי הצגות יומיות ב"בית הפועלים" (750 מקומות) וב-"רון" (360 מקומות). כך זכו רוב תושבי כפר סבא והסביבה לצפות בסרט. כחודשיים יותר מאוחר, הופסקה הקרנת הסרטים ב"בית הפועלים". חברת "הציבור כפר סבא" יזמה את הרחבת אולם הכניסה ובניית גגון מעל חזית אולם הכניסה כי הקהל התלונן על כך כי קשה לעמוד בתור בגשם שוטף… לא ידוע מי תכנן את הגגון אך בשל היותו מתעגל כלפי מעלה, הוא מזכיר במקצת את סגנון הבאוהאוס. בסיום הבנייה, הוחלט גם על שינוי שמו של הקולנוע לשם קליט יותר כדי שיוכל להתחרות בשני בתי הקולנוע האחרים. מקבלי ההחלטות ויתרו על שם פופולרי כמו "גל אור", "תל אור" ו-"צוק אור" ובחרו בשם בעל מסר סוציאליסטי-פועלי – "עמל". אחד האירועים הראשונים בקולנוע המחודש התרחש ב-24.12.54 – חגיגת אימוץ הכפר טירה על ידי המועצה המקומית כפר סבא בהשתתפות בכור שטרית, שר המשטרה אליהו ששון, שר הדואר, מרדכי סורקיס, ראש המועצה ואורח הכבוד, איברהים קאסם, יו"ר המועצה המקומית טירה. באירוע נישאו ברכות וגם הוגשה תוכנית אמנותית.

       

סוף עונת התיאטרון ב-"עמל"
בסוף מאי 1976 נחנך היכל התרבות המפואר בקריית ספיר. כל ההצגות ואירועי התרבות עברו אליו. ב-1980 העבירה חברת "הציבור" את הזיכיון ל… מפעל המים של כפר סבא שכבר החזיק בזיכיון על הפעלת קולנוע "חן" בשכונת רמת אשכול על גבול שכונת יוספטל מטעם מפעל המים היה אחראי על הקולנוע דוד דבורסקי. הוא סיפר כי הזיכיון ניתן בזמנו לעשרים שנה. הקולנוע עבר שיפוצים. נרכשה מכונת הקרנה חדשה ומערכת קול חדשה "דולבי". הקהל המשיך להגיע אך ב-1994 חל מהפך בהרגלי הבידור של תושבי העיר: בקניון "ערים" נפתחה תשלובת 7 בתי הקולנוע של "גיל". קהל הצופים של "עמל" הידלדל. עם זאת – ממשיך דבורצקי – שמרו הרבה צופים אמונים לקולנוע. "עמל" השתדל להביא סרטי איכות כמו "לשבור את הגלים", "הפצוע האנגלי" ו-"קוליה". הסתבר שיש קהל שעדיין רוצה לבלות בקולנוע מהסוג הישן עם אולם כניסה המזכיר את הטעם של פעם… ואכן באמצע השבוע ניתן לראות גברים ונשים נכנסים לקולנוע: היא בבגדי יום-יום והוא בחולצת טי ומכנסיים קצרים. הקהל מנה לפעמים רק כ-100 איש ולפעמים קצת פחות. גם בתנאים אלה הקולנוע עדיין היה מכסה את ההוצאות הרבות. אולם "עמל" שימש גם לקיום עצרות חגיגיות מטעם העירייה וההסתדרות לכבוד חגים שונים כולל עצרות האחד במאי…חגם של העמלים והעמל.
סיפורו של המקרין
אם עוסקים בתולדות של קולנוע מהימים ההם נוסח "סינמה פרדיסו" אי אפשר כמובן לפסוח על המקרין הוותיק אבי מנצורה: הוא צעיר יותר מ-"עמל" ועובד בו כבר מ-1986. תקרת חדר ההקרנה וקירותיו מכוסים בכרזות של עשרות סרטים שהוצגו בקולנוע בשנים האחרונות. כך ניבטים מהתקרה איב מונטאן מהסרט "מנון" ולי מרווין מ"מחץ דלתא" של הבמאי מנחם גולן. לצד מכונת ההקרנה החדשה יחסית מתוצרת קינוטון ניצבת זנוחה ומבוישת מכונת ההקרנה הקודמת מסוג "סימפלקס" שהופעלה שנים רבות על אלקטרודות וגרמה לכתמי פחם על אצבעותיהם של המקרינים…
אבי אחראי גם על התחזוקה של הבניין, ואם צריך, הוא גם הקופאי. ויש לו עוד תפקיד: הוא אחראי על התחזוקה השוטפת של קולנוע "חן" הסגור מאז דצמבר 1993 שהוא עדיין באחריות מפעל המים. הוא זוכר את ה-"שלאגרים" של קולנוע עמל בעשור האחרון: הסרט הישראלי "שתי אצבעות מצידון" ש'רץ' שבעה שבועות ב-1988 ו-"אישה יפה" עם ריצ'רד גיר וג'וליה רוברטס ב-1990 שמילא אולמות חמישה שבועות תמימים. הוא מאמין שקולנוע "עמל" ימשיך לפעול על אף הקשיים, כי ההצגה חייבת להימשך! אך הקולנוע כאמור נסגר ב-31 ביולי 2002.
עתיד בניין הקולנוע
ב-2003 נמכר הבניין והשטח ליזמים האחים אליהו שהודיעו על כוונתם להרוס אותו ולהקים תחתיו בניין דירות. כתוצאה מכך הוקם ועד פעולה בעיר שדרש לשמר את הבניין החשוב. פעילותו של הקולנוע במשך 65 שנה נחרטה היטב בזכרון הקולקטיבי של תושבי העיר. הלחץ אכן עזר וראש העיר דאז יהודה בן חמו, שנכנס לתפקידו כשנה לאחר שהקולנוע פסק לפעול, פעל לשימור הבניין. בניין קולנוע עמל הוכנס לרשימת האתרים המיועדים לשימור בישיבת הוועדה העירונית לשימור מיום 19.3.2012. כיום מתקיים משא ומתן עם בעלי הבניין על האפשרות שיקבלו שטח חלופי בתמורה לוויתור על בניין קולנוע עמל. עדיין לא הוחלט למה ישמש הבניין הוותיק. קיימים רעיונות להפוך אותו למוזיאון עירוני, לאקדמיה למוזיקה, לסינמטק או למוסד אחר.
באוגוסט 2005 הוסרטה בחזית בניין הקולנוע סצנה מתוך הסרט העלילתי "מכתבים לאמריקה" שביים חנן פלד. תושב תל אביב

לאחר סגירת קולנוע עמל הוקם ועד פעולה ע"י תושבי כפר סבא, רובם המתגוררים בסמוך לקולנוע. מאז 2012 עומדת בראש הוועד שירה אורן (נשואה+3 ועוסקת באדריכלות ובעיצוב פנים). הוועד מארגן פעילויות שונות בתחום המאבק לשימור בניין הקולנוע וגינת עמל שלידו. כן היה הועד שותף בהקמת התערוכה על קולנוע עמל שהתקיימה במוזאון כפר סבא בנובמבר 2017. הדואר האלקטרוני של הוועד הוא saveamal@gmail.com

 

ועדת היגוי

 

תיק תיעוד ופרוטוקולים

משולחן הארכיטקט

ההיסטוריה של קולנוע עמל

 

תמונות, ספרים וסרטים

פעילויות חינוכיות

 

פעילויות לקהל הרחב

 

שיתוף הציבור

 

תערוכות