ספק אם היו מושבה או עיר בארץ ישראל בתקופת היישוב ובשנותיה הראשונות של המדינה, שציבור הפועלים המקומי הטביע חותמו על היישוב, התפתחותו ודמותו, כפי שהשפיעו פועלי כפר סבא על יישובם. מפעליהם, מוסדותיהם ופעולותיהם ניכרו במישורים החברתי, הכלכלי, התרבותי והחינוכי השפיעו על נופה הפיסי, החברתי והתרבותי של המושבה והקנו לה את אופייה הייחודי. לא בכדי נתכנתה המושבה בשם הסמלי "כפר סבא האדומה"; שם שבא לציין את מעמדו, עוצמתו והשפעתו של ציבור הפועלים המקומי.
בתקופת היישוב נתברך ציבור הפועלים בכפר סבא בהנהגה מקומית אשר נשתלבו בה חזון חברתי, פרגמטיזם פוליטי, יוזמה כלכלית, כישרון ניהולי ויכולת ארגונית. בלט בה פנחס ספיר, מי שכיהן לימים כשר המסחר והתעשייה וכשר האוצר במדינת ישראל, ולצדו פעלו במרץ ובתבונה אברהם קרן, שלמה אנגל, מרדכי סורקיס, שמואל זלינגר ופעילים מקומיים נוספים. ההנהגה הזאת השכילה לכונן מערכת חברתית-כלכלית ותרבותית מפותחת, שכללה מוסדות ומפעלים כלכליים ותרבותיים, אשר נועדו לסייע לפועלי המושבה כפרטים, להקל מועקות מצוקה ובדידות ולאפשר להם לצמוח ולהתבסס; בד בבד היא גם הייתה חישוק אשר חישל את זיקתם התנועתית והעצים אותה, והוביל להגמוניה של תנועת העבודה במושבה ובעיר במשך עשרות שנים.
מפעל המים, שהוקם כאגודה שיתופית, פיתח מקורות מים במושבה, הניח צנרת להולכת מים לשכונות חדשות ודאג להוזלת המים. בריכות המים העגולות, עשויות בטון, שנבנו במקומות גבוהים נצפו מרחוק ומבארות המים עלתה יומם ולילה המייתם של המנועים. קופת מלווה וחיסכון, אגודה שיתופית לאשראי, העמידה לפועלים הלוואות לשיפור המגורים, להקמת משקי עזר, לאזור כוח בעת מצוקה ועוד. בצד אלה היא יזמה הקמת שכונות פועלים באמצעות רכישת קרקעות, חלוקתן למגרשים, ארגון המשתכנים ומשא ומתן עם קבלנים וכדומה. בשנות השלושים הוקמו ארבע שכונות פועלים, שהרחיבו את גבולותיה הבנויים של המושבה: בתי שכונה א' נפרשו ברחובות ארלוזורוב ואהרונוביץ; בתי שכונה ב' ברחובות ברנר, בילינסון ובוסל, בתי שכונה ג' ברחובות גאולה וגורדון ובתי שכונה ד' ברחובות אוסטשינסקי וטרומפלדור. לאחר מלחמת העולם השנייה הוקמה ביוזמת מועצת המושבה ומועצת הפועלים חברה משכנת מקומית – חצרות הדר. אגודה שיתופית צרכנית הקימה צרכניה, אשר עשתה לבלימת עליות מחירים בתקופה של גאות כלכלית ולהספקת מצרכים ומוצרים לפועלים קשי יום בעת משבר. מטבח הפועלים בכפר סבא סיפק ארוחות לפועלים בודדים ולמובטלים והקל את מצוקותיהם.
בשדה התרבותי-חינוכי הזדקר מעל לכול בית הפועלים, שנחנך בשנת 1937 וכלל אולם אירועים גדול, חדר קריאה והרצאות וספרייה. במשך עשרות שנים שימש בית הפועלים מרכז חיי התרבות במושבה, אירח הצגות וקונצרטים, הוצגו בו סרטים, התקיימו בו כנסים פוליטיים ובין כתליו נערכו ויכוחים לוהטים בסוגיות שברומו של עולם. בית חינוך תיכון ע"ש ברל כצנלסון הוקם במסגרת זרם העובדים בחינוך. במשך שנים ארוכות היה בית הספר התיכון היחיד במושבה, וגם קלט תלמידים מהמושבות ומהמושבים באזור. אגודת הספורט הפועל ידועה בראש ובראשונה בקבוצת הכדורגל שלה, אבל היא פיתחה שורה של ענפים תחרותיים ולא פחות מכך הצליחה להנחיל את תרבות הספורט לחוגים עממיים רחבים. סניף הנוער העובד וקן השומר הצעיר, בעיקר הנוער העובד, שימשו אכסניה לילדים ובני נוער רבים, אשר נחשפו בהם לערכי מוסר ושוויון, חלוציות ואהבת הארץ, ולנכסי תרבות עברית ועולמית. בוגרי תנועות הנוער שהצטרפו לגרעיני הנח"ל היו שותפים בעיצוב גבולות ההתיישבות של המדינה, מיפתח וראש הנקרה בצפון ועד גרופית בערבה הדרומית.
העשייה הרחבה הזאת ונוספת נפרשת בתערוכה שלפנינו, המציגה בדרך ויזואלית, על קצה המזלג, את היצירה הפועלית בכפר סבא ושופכת אור על הסיפור הייחודי של ציבור הפועלים המקומי, שראוי כי בבוא היום יקבל ביטוי רחב יותר.
