התערוכה הוצגה באולם התערוכות של מוזאון כפר סבא בשנת 2016. התערוכה ביקשה להציג את הגן אשר תוכנן וניטע לבקשתו של הברון פליקס דה מנשה, והמהווה עדות יחידה לעשייה רבת הערך של הברון בארץ-ישראל ומחוצה לה.
התערוכה שנאצרה והופקה על ידי מוזאון כפר סבא הציגה את הגן אשר תוכנן וניטע לבקשתו של הברון פליקס דה מנשה, המהווה עדות יחידה לעשייה רבת הערך של הברון בארץ-ישראל ומחוצה לה.
גן העדן המקראי היווה תמיד מקור השראה ליוצרים מתחומי תרבות מגוונים. בתחילה נוצר הגן כמענה לצרכים הפיסיים של האדם, אך במהרה הוא למד להפיק ממנו גם הנאה רוחנית וסיפוק לנפש. הקמת הגנים הראשונים ושיקומם של נופי קדם בארץ היוו נדבך בלתי נפרד ממעשה הבניין והתחייה הציוני.
הגן המדובר היווה חלק מיחידת קרקע אשר נרכשה בסמוך לכפר-סבא בשנת 1934 בידי הברון פליקס דה מנשה מאלכסנדריה, מצרים. הוא ביקש לעצב כאן גן שיזכיר לו את גנו באלכסנדריה ותכנן להקים בתחומו את ביתו ("הווילה"), אך הבנייה לא מומשה מעולם.
משפחת דה מנשה ביססה את מעמדה באלכסנדריה החל מאמצע המאה ה-18. בידי בניה היו נכסי נדל"ן וחברות מסחריות, והם אף החזיקו בשליטה בבנק הלאומי המצרי וקיימו קשרי מסחר עם מדינות אירופה. הברון פליקס דה מנשה כיהן כנשיא הקהילה
היהודית באלכסנדריה בשנים 1926 – 1932 ובכך המשיך את עשרים וחמש השנים בהן כיהן בכהונה זו אחיו יעקב.
המפגשים בין הברון לבין חיים וייצמן, אם כחלק מפעילות קהילתית יהודית ואם במסגרת פעילות מדינית, נמשכו מתום מלחמת העולם הראשונה עד לפטירת דה מנשה ב-1943. וייצמן נזקק למעמדו ולקשריו של הברון לקידום ענייניו; הוא היה אורח קבוע בביתו ואיש סודו. בשנת 1918 ייסד פליקס דה מנשה את "הוועדה למען ארץ ישראל" או כפי שנקראה "חברת פרו-פלשתינה ",ששמה לה למטרה לתמוך כלכלית במתיישבים היהודים בארץ.
בראשית שנות ה-20 היה הברון גורם מכריע בהקמת הסתדרות "בני בנימין". הארגון ביקש לעודד יוזמה ציבורית לרכישת קרקעות, לחזק יישובים חלשים, לפעול להספקת מים ולקידום החינוך והרפואה, אך גם לפתוח את ארץ-ישראל להשקעות פרטיות על בסיס כלכלי איתן. ואכן בשנת 1926, בוועידת הרצליה, החליט ארגון "בני בנימין" לייסד חברה לנטיעת פרדסים בשם "הנוטע".
על מלאכת התכנון של גן הברון דה מנשה ניצח אדריכל הנוף יצחק קוטנר, אשר זה עתה עלה ארצה משוויץ; לעוזרו נתמנה ליפא יהלום, שאך זה החל את דרכו כמתכנן גנים, ועמם פעל האדריכל זאב רכטר. על פני כ-200 דונם ניטעו עצי הדר ועצי פרי סוב-טרופיים, ובחלק המזרחי של השטח הוכשר אחד הגנים הפרטיים הגדולים והמרשימים ביותר בארץ.
למרות שהוא נותר בבעלות הברון, הרי שהחל משנת 1939 הוא נקשר בשמם של חיים ומרים יופה מיבנאל, שהוזמנו על-ידי הברון להתגורר בגן ולטפחו. המשפחה התגוררה בבית צנוע, שהוקם בראש גבעה בתחומי הגן. חיים יופה ניהל את הפרדס, ומרים הייתה הגננית הראשית, ויש הזוקפים לזכותה את מראהו המרהיב של הגן.
לגן המופלא הגיעו במשך השנים רבים ממנהיגי היישוב, כגון דוד בן-גוריון וארתור רופין, אנשי תרבות כאהרון מסקין וחנה רובינא ואף אורחים מחוץ-לארץ. השחקנית האיטלקייה סופיה לורן, למשל, ביקרה במקום בשנת 1964, עת שהתה בארץ לצורך צילום הסרט "יהודית ". מחזהו של ניסים אלוני, "הכלה וצייד הפרפרים ", שעובד לסרט בבימויו של רם לוי ובהשתתפות גילה אלמגור, יוסי בנאי ויוסי פולק, הוסרט ב"גן מנשה" והוקרן בטלוויזיה בשנת 1974.
עיצוב והקמה: תו אדריכלים
עיצוב גרפי: רעות גרינברג-שריג
עריכה לשונית: ד" ר איתן איילון
בתמיכת עיריית כפר-סבא ומשרד התרבות
