במערה בנויה זו, המדמה מערה טבעית, ביקשו מתכנני הגן ליצור סביבה לחה ייחודית, בה
יטופחו צמחי מים מגוונים ובעיקר מיני שרכים. אמצעי ההשקיה במפלס העליון של הגן, הזינו את המים
ל'מערה' במהלך רצוף בכל ימות השנה, מה שהעניק למקום ולמבקריו תחושה ורחש של פכפוך מים ברחש
קל.
מרים יופה דאגה לקלוט ולשתול מינים מגוונים ורבים של שרכים, בזכות קשריה עם גננים ואנשי משתלות
ברחבי הארץ. בני משפחת יופה מספרים על עשרות מיני שרכים שהובאו ממקומות שונים בארץ. אדריכל הנוף
ליפא יהלום ,ממתכנני הגן , תכנן את ה'מערה' ושנים לאחר מכן תכנן מבנה זהה בגן הזיכרון בכפר-סבא ואף בגן הבוטני בהר הצופים, בירושלים.
