הֲדַס מָצוּי (שם מדעי: Myrtus communis) הוא שיח יְרוֹק־עַד, בעל פרחים לבנים וריח אופיינו כשממוללים את עליו. הוא אחד משני המינים בסוג הדס (שם מדעי: Myrtus) והיחיד ממשפחת ההדסיים (Myrtaceae), שגדל בר בארץ ישראל, בעיקר בצפונה, וכן במזרח התיכון ובאירופה. הדס מצוי לא רק שהוא יחיד במינו ובסוגו בישראל הוא גם המין היחיד במשפחתו שתפוצתו הטבעית בישראל.
הדס מצוי הוא צמח ריחני מאוד בגלל תכולת השמן האתרי הגבוהה בבלוטות שפזורות על העלים, הפרחים, הפרי ואף על הקליפה של ענפיו הצעירים. פריחת ההדס מתחילה בסוף האביב, ונמשכת בחודשי הקיץ (מאי עד אוגוסט)
על פי המסורת היהודית, ההדס המצוי הוא הצמח הנזכר בתורה בשם "ענף עץ עבות" (ויקרא, כ"ג, מ') כאחד מארבעת המינים שניטלים בחג הסוכות.
ההדס הוא צמח חשוב מאוד בתחום הרפואה העממית. הוא משמש לטיפול בגירויי עור אצל תינוקות, טיפול בשערות, דלקות מעיים (דיזנטריה, שלשולים) והקלת על עצירות, טחורים, כיב קיבה שיגרון וקצרת. לצורך שימוש מייבשים את העלים וכותשים אותם לאבקה, שאותה מערבבים בשמן זית ומורחים על עור מגורה. האמונה היא כי המשחה יעילה מאוד למניעת נשירה, על ידי עיסוי של שורשי השיער. כמו כן היא יעילה לריפוי חבורות ופצעים, מניחים מעט מהמשחה בתוך תחבושת וחובשים. לטיפול בבעיות מעיים ובאולקוס בפרט, חולטים בכוס מים רותחים שתי כפיות גדושות בעלי הדס. לטיפול באסתמה מבשלים 100 גרם עלים ירוקים במים ואחרי הרתיחה, שואפים את האדים עם מגבת מעל לראש.
צמח ההדס משמש כחומר גלם לתעשיית התרופות, הקוסמטיקה, הנוי והמזון. עלים ופירות הם חלקי הצמח החשובים ביותר מבחינה כלכלית. העלים מכילים את בלוטות השמן האתרי ומשמשים למיצוי בושם. הפירות, הפרחים והזרעים, גם הם חומרי גלם להפקת שמנים אתריים ותמציות אחרות. בוצעו מספר מחקרים, הראו שימוש פוטנציאלי בתמציות הדס למניעת התפשטות מחלות פטרייה.
שמנים אתריים מופקים מהעלים הצעירים והפירות הבשלים. לתמציות יש תכונות אנטיבקטריאליות ואנטי דלקתיות והעלים והגרגרים משמשים במזון מעובד ובתכשירים קוסמטיים שונים. התכשירים נלקחים בבליעה בטיפול בדלקות שתן, הפרעות בעיכול, זיהומים בנרתיק, גודש בריאות, דלקת בסינוסים ושיעול יבש. חיצונית ניתן להשתמש בהם לטיפול באקנה והשמן המופק משמש לטיפול בדלקת חניכיים[18]. ממחקרים עולה, שחלק מהתכונות נוגדות החמצון המוצרים של ההדס הם נובעים מתכולת התרכובות הפנוליות והרכבן.
הצמח משמש בצורה טרייה או יבשה כתוסף מזון וכתבלין וכמשקה, והעלה שלו יכול להחליף כשות בייצור בירה מן הפרחים מפיקים מים מבושמים, המכונים eau d'ange.
צבעים וטאנינים מופקים מן הצמח והעץ משמש לפחם באיכות גבוהה ולעבוד עץ (למשל, ידיות כלים ומקלות הליכה).
בסרדיניה ובקורסיקה מפיקים מן ההדס ליקר הנקרא "מירטו". ה"מירטו" האדום מופק מפירות ההדס המושרים באלכוהול למשך כמה חודשים ואז מעורבבים עם סירופ סוכר. ה"מירטו" הלבן מופק מעלי הצמח המושרים באלכוהול. בסרדיניה נחשב הליקר המיוחד והריחני לאחד המשקאות הלאומיים של האי.
ההדס משמש כשיח נוי, כשיח גינון, כצמח עציצים כענפי קישוט, בזכות העלווה הרעננה והפריחה המדהימה שלו. בגינות הדס משמש לעיתים קרובות כצמח גידור.
צילום הדס: Forest & Kim Starr