אתרי המוזאון

אולם תערוכות מתחלפות

מוזאון כפר סבא מפעיל את אולם התערוכות המחלפות הנמצא במבנה היכל התרבות של העיר.

באולם הוצגו עד כה התערוכות הבאות:

עבר מקרוב, המיקרוסקופ בשרות הארכיאולוג – לחצו כאן למידע על התערוכה שהסתיימה

קולנוע עמל

הגן של הברון מנשה לחצו כאן למידע על התערוכה שהסתיימה

היום מוצגת התערוכה "עפים לכל הכיוונים" הדבורה מאז ועד היום. ניתן להזמין סיור מודרך בתערוכה. פרטים בטלפון 09-7640868

 

 

אודות התערוכה

התערוכה ”עפים לכל הכיוונים", מבקשת להציג את תפקידן וחשיבותן של הדבורים,

המהוות חלק בלתי נפרד בקיומו של האדם ובהתהוות הסביבה, מאז ועד היום.

משחר האנושות, עוררו הדבורים את סקרנותו והתעניינותו של האדם, אשר למד

ברבות השנים את אורחות חייהן, סגולותיהן ותרומתן לחייו.

דבורים הן קבוצה מונופילטית של חרקים מעופפים אשר התפתחו מקרובותיהן הצרעות; בניגוד לאבותיהן הקדמוניים שצדו טרף עבור זחליהם, הדבורים ניזונות מצוף ואבקת פרחים בלבד בכל שלבי חייהן.

בעולם ישנם קרוב ל 20- אלף מינים שונים של דבורים, ודבורת הדבש המוכרת לנו היטב היא רק אחת מהם.

אחת התגליות הייחודיות והמרתקות באתר ארכיאולוגי במזרח התיכון הקדום עד כה, היא מכוורת תעשייתית הכללה קרוב לוודאי כ-180 כוורות בליבה של הרובע העירוני בתל רחוב. תל רחוב הוא הגדול בתלים שבעמק בית שאן וסמוך לו עברו הדרך הראשית לאורך בקעת הירדן ודרך רוחב חשובה, שקישרה את ארץ ישראל המערבית עם עבר הירדן המזרחי.

על חשיבותם של דבש דבורים ודונג דבורים בתקופת המקרא ניתן ללמוד ממקורות מצריים, כנענים וחתיים. במצרים ידועים חמישה תיאורי כוורות וייצור דבש בציורי קיר ובתבליטים מלפני כ- 4,000 ל- 2,000 שנה. בטקסטים מצריים הדבש מוזכר כממתיק ומופיע ברשימות מנחות פולחניות ובהקשר של ייצור תרופות ומשחות; הדונג שימש לאיטום בבניית ספינות, ביציקת מתכת בשיטת "השעווה האבודה" ועוד.

רוב מיני הדבורים, שעיקרם הם דבורי הבר החיים בטבע, כלל אינם מייצרים דבש או חיים בכוורת, זאת לעומת דבורת הדבש המוכרת לנו, שהיא מין מתורבת, המייצרת דבש.

דבורי הבר, החיות כיחידאיות, או במושבות תת קרקעיות ובגזעי עצים, הן אחראיות להאבקה של כ-90% ממיני הצמחים הפורחים בעולם. עליהן בעצם מבוסס כל המאזן הביולוגי בכדור הארץ. כדור הארץ אינו יכול לתמוך בחיים, כפי שאנחנו מכירים אותם, ללא צמחים.

דבורת הדבש היא יצור המתקיים בחברתיות מלאה בכוורת משלה.

תצוגת הקבע הארכיאולוגית

תצוגת הקבע המשתמשת באמצעים אינטראקטיביים חדשניים מזמינה את הקהל לצאת למסע לגילוי וחקר הארכיאולוגיה של כפר סבא ואזור השרון מתקופת האדם הקדמון ועד שלהי התקופה הטורקית. בחצר הפסיפסים מוצגת רצפת הפסיפס מרחוב בה מצוין השם כפר סבה.

תצוגת ספיר-פנקס המעשים

תערוכה זו מבקשת להציג את תולדות חייו ופועלו של פנחס ספיר, אחד מגדולי ההנהגה היהודית בארץ-ישראל ובמדינת ישראל, שכל אהבתו ועשייתו היו למענה. הצצה בכל דף מדפי יומנו האישי, שבהם עוברים כחוט השני עיקרי תרומתו והחותם שהטביע על הארץ, מעידה, שרק בזכותם של מנהיגים מסוג זה הוקמה מדינת ישראל והתחזקה, ועלינו מוטל לנצור זאת.

פנחס ספיר (קוזלובסקי) היה אחד האנשים שבזכותם הוקמה מדינת ישראל ותרומתו לעיצובה במישורים הכלכלי והחברתי הייתה מהגדולות והחשובות ביותר. בשנים 1955-1975 כיהן ספיר בשורה של תפקידי מפתח: שר המסחר והתעשייה, שר האוצר, שר ללא תיק, היה חבר בכנסת הרביעית עד השמינית, מזכיר מפלגת העבודה ויושב-ראש ההנהלה הציונית. בשנים שקדמו לכך נודעה לו השפעה רבה במגזר הביטחוני ובעיקר במגזר הכלכלי, והוא מילא תפקידי ניהול מרכזיים, וזאת תודות לכישוריו הביצועיים בתחומים אלה. דמותו המוצקה והופעתו הבוטחת והקולנית משכו אליו תמיד תשומת-לב מרובה.

מיד עם עלייתו ארצה הגיע ספיר לכפר-סבא. בה חי ופעל, הקים את ביתו וגידל את משפחתו, ולא עזבה עד יומו האחרון, למרות התפקידים הציבוריים-לאומיים. הוא וחבריו ל"עלית הפועלית" עשו בכפר-סבא, לראשונה, ניסיון להעלות את מעמד הפועלים לשלטון. הניסיון הוכתר בהצלחה רבה והביא לפריחתה של המושבה לאחר מספר משברים. מודל זה הועתק אחר כך למושבות אחרות בארץ.