שמה של אסתר המלכה - הדסה.
בתקופה הרומית קושטו הכלות בזרי הדס, היה לסמל האהבה.
במיתולוגיה היוונית-רומית- הדס הוא מאריס הגדול.
ההדס נחשב כגלגולה וכביטויה הצמחי של אלת הפריון.

משימושי העץ

אחד מארבעת המינים. בעבר- אכלו את פירותיו. מהדס יצרו גם משקה רפואי שנקרא 'מורסינטן'(ירושלמי שביעית) ומהעלים אצרו שמן. בושם ולקופסת הבשמים להדבלה קראו 'הדס'. בגלל גמישות הענף יצרו מהעץ את כלי השחמט (אישקוקי).
פליניוס הרומי- משתמשים בפרי נגד דיזינטריה, עקיצות עקרב ועצירת שלשול.

אזכור בתנ"ך ובמקורות

ההדס מוזכר כסמל היופי והטוב:" תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת הסרפד יעלה הדס"(ישעיהו נ"ה).